דרך החיים

אלוהים היקר לא מעמיד אותי במבחנים שלא אוכל לעמוד בהם.

תקופת מלחמה, תקופה של שפל בחיי האהבה, תקופה של לחץ בכלכלה, תקופה קשה.

התפרצויות מיותרות, הליכה אחורה מדרך קשה וארוכה מבלי לראות את האופק והאור הקטן הקרב ובא.

אבל אני יודעת! אני יודעת שלא אמעד......

אני יודעת שהכל יעבור, אני מאמינה שהכל זה לטובה, יש לי ראש שחושב כמה מהלכים קדימה, ממש כמו בשחמט.

החודש הקשה הזה גרם לי להבין כמה הבריאות חשובה לפני הכל...כמה הרבה יש לי בחיי שלי, גם אם לא תמיד אני רואה את חצי הכוס המלאה, גם אם אני מתפזרת, הורסת ,מקלקלת, אני יודעת! אני בפירוש יודעת שהכל זמני, שהכל יעבור שכל דבר שקורה לא קורה סתם.

נכון, אני חסרת זמן ומוטיבציה לכתוב פה, הראש לא עובד כרגע, תופסים שם מקום דברים אחרים, התלבטויות, פתרונות, אבל אני חזקה, אני יודעת!!! אני יעבור את זה....

אלוהים יקר שלי, אל תעמיד אותי במבחנים קשים מאלה, אלו מבחנים קשים מדי בשבילי גם ככה, משתדלת ל"הילחם", לשלוף ציפורניים, ולעשות מה שצריך, אבל לא יותר בבקשה! לא יותר קשה...כמעט והרסתי קשר עם ילדיה המקסימים של אחותי ז"ל, התפרצתי על האמא החורגת שלהם, האישה הזאת מעוררת בי כעסים, סלידה והסתייגות, במקום להפעיל חוסר אונים מולה, הרשתי לעצמי לכתוב עליה דברים חסרי כבוד, שגרמו לי להפסיד את גיסי, זה לא בדיוק משנה מי אשם? מה היא אמרה?איך התנהגה?אני לא צריכה להיות כמוה..אבל היא הצליחה ל"עורר" אצלי את ה"מחלה"...

למרות שמבחינתי אני הפסדתי אותו מזמן, מהיום שהוא הכיר אותה, תקופה קצרה מאוד אח"כ הפסדתי אותו, הפסדתי אותו כגיס, כחבר, הוא רוקד על פי המנגינה שלה וזה מכעיס אותי, מכעיסה אותי השליטה שלה, מכעיסה אותי ההתערבות שלה,מכעיס אותי שהיא הרחיקה בינינו, ועוד יותר מכעיס  שהיא יושבת במקומה של אחותי בליל שישי בארוחת ערב אצל הוריי, כמו כן תופסת באותו שולחן מקום בחגים.... נכון! היא לא אשמה, היא לא גרמה לזה, זאת היתה החלטתו של אלוהים, אבל לי קשה עם זה, קשה לי לראות תמונה כל כך ברורה הולכת ונהיית מטושטשת..

פעם הייתי יכולה ל"פתוח" פה על כל מי שיפגע ביקרים לי, לאט לאט ועם התמדה ועבודה קשה בתוכנית מיוחדת, זה עבר לי, גימדתי את זה, ניתוק מוחלט מאותה תוכנית במשך כמעט חודש, גרם לי להבין כמה התוכנית הזאתי היא דרך חיים, לפחות בשבילי!!!!!