דרך החיים

אני מרגישה רע, אפילו רע מאוד

עברתי לילה של דאגה ויסורים שלשום

חוסר וודאות אופף אותי

נמאס לי מהכל

האופטימיות נעלמת

קשה לי מאוד בחיים האלה, מרגישה את הסבל תוקף מכל הכיוונים

אין לי כח לנשום

אני חולה וכואבת, ואין מי שיהיה לצידי

אין מי שילטף את ראשי ויתן לי להרגיש בטוחה

אין מי שידאג לי לכוס תה חם ולמנוחה

נעלמת לכולם, מנתקת את עצמי מהמציאות

אני שונאת את עצמי, ושונאת את כולם יותר

אני בודדה, והרחמים העצמיים מתכנסים בתוכי

חוסר שלווה בחיי גורם לי לאובדן של עצמי

ואין לי אומץ לעשות שינוי.אני במקום גרוע מאוד עם עצמי

נמאס לי לבכות, נמאס לי להיות מסכנה

רוצה לבנות חיים טובים יותר

אבל משהו סוגר עלי

משהו עומד לי באמצע, ומפריע לי להתקדם

אין לי מילה טובה, אין לי נכונות

 כל מה שהיה נעלם, ואני עצובה

כל כך עצובה

כמה אפשר עוד יהיה להמשיך עם הסבל הזה?

למה אני פשוט לא קמה והולכת?

אני רק שואלת ואין לי תשובות, אין לי רצון לכלום

פתאום הכל אבד

מובילה את עצמי לבור בלי תחתית, ונשאבת לשם

נותנת לזרם למשוך אותי למטה

ומחר.עומד לו שבוע חדש בפתח

ואני שואלת את עצמי, איך אני הולכת לעבור שבוע נוסף

בכאב וקושי גדולים שכאלה

בבקשה אלוהים.תראה לי את האור בקצה המנהרה

תן לי להגיע לנחלה

זה מגיע לי, אני יודעת.

מגיע לי יותר, תעזור לי בבקשה!