דרך החיים

התכנסתי עם עצמי היום, כואבת והמומה

אחרי 5 שנים ולא רוצה להאמין

איך נקטף לו הפרח, ונמוגה התקווה

בפרידה כל כך פתאומית ומלאת עצבות וחרדה

כל מילה שארצה בה לתאר אותך אחותי

תהיה כה קטנה וחסרת משמעות

אני עושה זאת בכאב ועם הרבה חרדה

איך אוכל בלעדייך? עכשיו זו המשימה...

כל שנה שעוברת נהיית קשה יותר

אצילות, סובלנות חריצות ושלווה

אלה המילים שיתארו אותך בהכנעה

ראש גדול, לב זהב, צנועה וענווה

מושיטה יד לעזרה מסייעת בכל עת

על מי אם לא עליך נכתב השיר "לתת"...

כרעם ביום בהיר נפלה עליך המכה

דווקא דג זהב כמוך נתפס בו בחכה

אך לא דג רקק, כי אם כריש לוחמני

נלחמת, עוצרת, ולא מוותרת לדקה

מערכת יחסים חדשה של עידוד ותמיכה

נוצרה כאן לפני השאלה -

מי התומכת? ומי הנתמכת?

אני משתדלת להמשיך ושואבת ממך שם למעלה את הכח

את מקרבת ומעודדת ולא מניחה לי לברוח

אפילו במשפחה את היית הצלע החזקה

מנווטת ומאחדת עם אהבה כה עמוקה

מאיפה מצאת שם את הכוחות?

תמיד מצאת את הדרך לאחד את כולם איתך

רק רציתי שתדעי - שם למעלה במרומים

שפה כולנו כולנו המומים ועדיין נסערים

אני רוצה להגיד לך - שאותך אני אוהבת.

לעולם לא אשכח ותמיד אזכור

איך לימדת אותי ל"הילחם" אך להרפות

כי את המלאך השומר

את הכוח להוריך, אחיך, ואחיותיך

שיצטרכו תמיד לשרוד בדרך

בלעדייך!!