ישנו אחד שנוגע בי
נוגע בליבי, בנשמתי, בנפשי
יודע את הלומות ליבי
עושה נפלאות במילותיו
ישנו אחד שמצייר אותי
משרטט קו ועוד אחד
משלים תמונה של ילדה תועה
אוסף אותי אליו
ואינני אבודה
ישנו אחד
שמביט בי בעיניו
מלטף את כולי בשתי ידיו
נוגע לא נוגע ברגעי שבירה
מקבל ואוהב ללא תמורה
ישנו אחד
שאת מקומו בליבי כבש
דמותו תמיד עולה בראשי
ואין לו שם ידוע
תמיד ישנו אחד
ישנו אחד
שצופה ומביט בי בעינים בורקות
שנמצא תמיד ללא גבולות
שמחפה על הרבה שנים קשות
ישנו אחד, יחיד ומיוחד..
ואין לי מילים מתאימות יותר מאלו, על מנת להזכיר לו שהוא זה ובזכותו חזרתי לאהוב את עצמי...
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד
הרוח משנה תכופות את כיוונה
ניסינו לעזוב אבל אני יודעת
אנחנו נשארים שנה אחר שנה
בחדרים שלך השמש משרטטת
קוים ורצועות של אור על הכתלים
אני למענך כל בוקר מלקטת
פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין
האם אתה משיב, האם אתה עונה לי
אולי באזנך הולמים גם שעוניי
אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי
הן בפניך משתקפים פתאום פני
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט
יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד
ובחסדו שורות אליך נכתבות
קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת
ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
