הם היו ידידים טובים.
אפילו טובים מאד.
אבל לא יותר מזה. וזה היה ברור לשניהם.
תמיד שיתפה אותו במה שעובר עליה ביום יום ובכלל,
והוא כמעט ולא היה משתף אותה.
היו מעודדים זה את זו ,תומכים, ומדברים על כל נושא שבעולם.
הם היו מתכתבים רבות דרך האינטרנט.
יום אחד שלח לך ציור שצייר אותה, והיא נדהמה וביקשה קצת "קרדיט" לחזה שלה
"אני משפשף את העיניים ולא מאמין" כתב לה " האם אנו דנים בגודל ה...
החזה שלך???.......:)"
"בכל אופן, אני מצטער, לא היה נעים לי להדגיש את החלק הזה בציור יותר מדי.
זה היה מעורר אותי לחשוב עליך באופן שונה ממה שיש ביננו, אם את מבינה את כוונתי...
אבל אני מבטיח בפעם הבאה להשתדל יותר, אם זה חשוב לך....."
המסך שתק לכמה דקות, אך לפתע קיבל ממנה המשך:
"תגיד...מה באמת אתה חושב עליהם"?
"על מי?!" שאל כדי להיות בטוח שהם מדברים על אותו הדבר
"על השדיים שלי" ענתה בפשטות
הוא השתהה , וענה: "אם את שואלת, אני חושב שהשדיים שלך מושכות מאד, באמת. ".
שוב שקט קצר.
" היית רוצה לראות אותם פעם בגודל טבעי? " התגרתה בו
הוא פער את עיניו מול המסך, וכמעט השתנק. "מה לעזאזל הילדה הזו עושה???!!!" שאל את עצמו
"כן..." ענה "האמת היא שהייתי רוצה".
"בסדר" כתבה " בהזדמנות הבאה שניפגש....."
"או קיי ,"
" יאללה, לילה טוב"
"לילה טוב".
לאחר מספר ימים ביקר אותה בדירתה.
הם צפו יחד בסרט, ואחר כך ישבו לאכול לצלילי מוזיקה .
לאחר שסיימו שאלה אותו :"אתה זוכר על מה שדיברנו?" הביטה בעיניו
"בטח שאני זוכר" ענה
"אתה עדיין מעוניין?"
הוא חייך במבוכה.
היא הניחה את הסכין והמזלג על השולחן, והחלה פורמת את כפתורי חולצתה. כל אותה העת עייניה היו מרוכזות בעיניו.
כפתור אחד, כפתור שני, ושלישי.
הוא הסיט את מבטו אל מסך הטלוויזיה שבסלון. הוא היה נבוך מאד.
"תביט בי" היא אמרה
ומבטו והתרכז בעיניה
שני ידיה אחזו בשתי שולי החולצה שלא היתה מכופתרת כעת, והצמידו אותם באופן מלאכותי.
על הכסא שלידה היתה מונחת החזיה הפרחונית שלה.
בתנועה אחת החלטית, היא פתחה את חולצתה לרווחה.
הוא הוריד מבטו, והביט בשדיה.
הם היו הדבר המדהים ביותר שראה מימיו.
שני שדיים עגלגלים, יפיפיים, ורדרדים, נגלו לעיניו.
כל כך רכים למראה...
הם היו במידה מושלמת, ובגיזרה מושלמת.
ובמרכזו של כל שד הזדקרה לה פיטמה בהירה
הוא בלע את הרוק, וחייך
המרקם שלהם היה כה עדין, והאור אשר בא מן המנורה משעליהם
התפזר עליהם באופן מצודד מאד.
מעודו לא ראה חזה של אשה באופן טבעי, כל כך קרוב אליו, כל כך מזמין,
ובוודאי לא זוג שדיים מושלמים שכאלו.
היא נתנה לו להנות. ההנאה שלו מלהביט בהם הסבה לה עונג רב.
באופן טבעי , בלתי נשלט, שלח את ידו לעברם.
הוא החליק את גב אצבעו ברכות ובעדינות על חלקו התחתון של אחד משדיה.
היא עצמה את עיניה. ונשכה את שפתה .
"בואי" אמר לפתע "נעבור לספה".
היא קמה ממקומה , אוספת בדרכה את הבקבוק שעל השולחן, ושתי כוסות.
והוא אחריה.
היא התמקמה על הספה, והוא לידה.
ברקע עדיין התנגנה לה מוזיקה שקטה,
היא אספה את שיערה הארוך הצידה,שלא יפריע להם והשעינה את ראשה לאחור.
ברגע שחשה את מגע אצבעותיו על בשרה עצמה את עיניה.
והוא החל לוטף את שדיה ברוך בגב אצבע או שניים,
כמי שמסלק שערה דקה מכוס של חלב. ברכות ,ברכות, ברכות.
"הריח של הבושם שלך משגע אותי " אמר
"המממממ..." ענתה, שיכורה מתחושת הרוך ששקעה לתוכה.
כעת העביר את כרית אצבעו סביב הפיטמה, במעגלים קטנים, איטיים.
נדמה היה שכל הזמן שבעולם עומד לרשותם עתה.
ככל שנקף הזמן שקעו יותר ויותר בתוך החלום שרקמו לעצמם, מותירים את כל שאר העולם
מחוצה להם.
והוא היה לוטף את שדיה , בגב אצבעותיו בהלוך, ובפני אצבעותיו בחזור.
בגב אצבעותיו בהלוך , ובפני אצבעותיו בחזור.
שוווווב ושווווווב, פעם אחר פעם.
היה בזה משהו מרגיע, ממכר, עבור שניהם.
היתה מגורה ורגועה בו זמנית, ופטמותיה היו זקורות ועומדות.
במשך רגעים ארוכים ארוכים, היה מעביר אצבעות עדינות פעם הלוך ושוב, פעם במעגלים
הולכים וקטנים ,עד שהיה נוגע קלות בפיטמתה, ואז רעד קל היה עובר בגופה.
באופן טבעי עבר לנשיקות ומציצות ארוכות ועדינות של שדיה,
אגב שהוא אוחז בהם מתחתם כשם שאוחזים ראש של תינוק.
והיא היתה מגרגרת בהנאה ומהמהמת,
"אמממ.....כןןן..."
והוא ליקק אותם, ונישק אותם, מצץ אותם וחיכך את אפו בהם.
כה רכים היו, כה נעימים, כה מזמינים. והוא הרגיש שהוא יכול להיות שקוע
בין שני שדיה השמימיות לנצח.
היה בהם רכות שלא הכיר, והיה מתאווה לנשק אותם, להתחכך בהם ולהריח אותם
עוד ועוד ועוד.
והיא מצידה צללה לעולם של עונג עז יותר ויותר. ראשה היה שמוט לאחור. עיניה עצומות.
ושפתה העליונה נושכת את התחתונה. כל כולה היתה ממוקדת בתחושות העמוקות שהציפו אותה.
חושיה כולם היו מוצפים תענוג. לאוזניה המוזיקה, באפה ריח הבושם , ובגופה רטט של עונג המציף את כל כולה, מכפות ידיו, ואצבעותיו הלוטפות את שדיה, מלשונו ושפתיו היונקות ומלקקות אותם.
היא חשה כמו בתוך חלום מאושר, שלא רצתה שיחלוף לעולם.