דרך החיים

 לפני הגוונים הבלונדים והדבשיים שעשיתי בתחילת הקיץ, הייתי אדמונית צבועה שאחרי מספר חפיפות נטה הצבע לגוון חלודה , ובתור אחת שחופפת את השיער משהו כמו 5 פעמים ביום ועוד פעם אחת נגד עין הרע, החלטתי שמספיק לשורש השחור לבלוט בגוון הבלונד, ובטח שמספיק לשלם למספרה סכום נחמד אחת לחודשיים שלושה על מנת להראות יפה, אז תמיד לפני הסתיו אני אוהבת לחזור לגוון החמים השולט , האדום כמובן.

אז עשיתי את דרכי לסופר פארם וקניתי 2 שפורפרות של וולה + חמצן % 6 ב 45 ש"ח סך הכל, הזעקתי חברה לבוא לעשות עבודה נאמנה ומוכתמת (הכפפות לא כל כך עזרו), חיכיתי חצי שעה לערך שהצבע יתפוס את מקומו על שיערות השיבה הבודדות שביצבצו לי, שטפתי וחפפתי ונבהלתיייי הצילו!

צבע האדום חציל בורדו נוטה יותר לסלט מטבוחה ברוטב פפריקה שום שמן לימון וכמון, אבל מה? אכן מתאים לגוון הפנים, מרוב פרפורי בטן על חוות הדעת שאני הולכת לקבל במסעדה שהוזמנו כל העובדים לרגל החג, נכנסתי עם פנים למטה.

אך הפלא ופלא, לא היה אחד שלא שם לב לשינוי, כולם החמיאו, אהבו, ואף הורידו מגילי משהו כמו 6 שנים, אין ספק שהגווני בלונד מבגרים אותי, אז עכשיו אני שמחה ומאושרת, אוהבת את החציל הבלתי ניתן להסבר ואפילו נהנת ממנו, מתאים עם צללית בהירה בגווני חום, גלוס בצבע בהיר, וקו איילנר מתוך מעל העין. בקיצור אהבתי. אז למה לי לפחד מההתחלה.

בפוסט הקודם כתבתי על שינוי, הנה קיבלתי שינוי תדמיתי..כמה זה פשוט, רק תבקשו ותענו.