"נשבר לי, מה אתה חושב שאני משרתת שלך או של הבית? מהרגע שאני מגיעה מהעבודה אני לא נחה דקה, להכניס מכונה, לקפל, לעשות כלים,להכין אוכל,לשחק עם הילד, לסדר, אמבטיות, ואתה?
נכנס דבר ראשון לנוח שעה וחצי לפחות, מבלי שאף אחד יפריע לך, אני עוד דואגת לכסות אותך שלא יהיה לך קר.
ביקשתי שטאטא את הבית. מה כל כך קשה? מה ביקשתי? דם? כבר דם היו נותנים לי מהר יותר, מאה פעם אני צריכה
לבקש כל דבר, כמה אפשר להתחשב בך, גם אני בת אדם, נשבר לי להיות אחראית על הכל, אז מה אם יצאתי אתמול וחזרתי מאוחר, זה לא אומר שאתה צריך לצאת מהבית שעתיים לפני הזמן, אתה יכול לעזור לי בדברים הקטנים האלה, ולא לשים זין.
זה לא בית מלון כאן,לישון, ולאכול, אתה גר כאן וצריך לקחת אחראיות כלפי המשפחה שלך, מהיום שאני מכירה אותך היית אגואיסט ותמיד תישאר, כי זה אתה. כל הזמן נדמה לך שכולם חייבים לך הכל, ממחר אני לא מבשלת, תאכל מה שיש, לא עושה קניות, מצידי שיסריח הבית, וגם הכביסה. את הבגדים של העבודה שלך תכבס בעצמך, ושכל העולם ישרף.
מסקנות:
א. חבל שלא נולדתי עם זין.
ב. לא סתם גברים אומרים כל בוקר "ברוך שלא עשני אשה".
ג. להפסיק להיות נקיה, מסודרת, ואחראית.
4. "עץ עקום לא מתיישר".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
