דרך החיים

ביום שישי הגענו להורים שלי קצת לפני ארוחת הערב, דבר ראשון שאני עושה כשאני מגיעה לשם זה לצנוח על הספה,  (אחרי הנשיקות של "המה שלומך ילדה?") מבקשת מאבא שיביא לי שמיכה, שיכסה אותי,  שיכין לי כוס תה, ושיבוא לשבת לידי,ואז אני מניחה את הראש שלי על ברכיו, ועם כף ידו הוא מלטף לי את השיער, בזמן שאני "דוחפת" את רגליי לכיוון אמא ומנסה להשחיל אותם בין הרגליים שלה על מנם לחמם אותם, ממש כמו שהייתי קטנה, ואז אני מרגישה בטוחה וחוזרת אחורה לימים ההם.....

וואי זו תחושה נפלאה לאחר שבוע שלם. זה מוזר כי כשגרתי שם, הייתי רק רבה איתם ומתפללת לצאת כבר מהבית, והיום אני מחכה ליום שישי כדי ללכת אליהם, עוטפת אותי שם מין תחושת רוגע ומנוחה, לעצום עיניים ולהירגע.

אז צפינו יחד ב"אהבה אמת" טלנובלה בערוץ ויווה פלטיניום (נראה לי) אמא שלי לא מוותרת, היא מכורה לסדרה והצליחה לגרום לי להתמכר אליה גם, בעוד אנו צופות בעיניים זולגות דמעות איך מנואל רץ לכיוון  אישתו (לא זוכרת את שמה), לאחר שלא ראה אותה שלוש שנים, כי בעצם ברח מסוללת גברים חסונים שרדפוהו כשהם רוכבים על סוסים, בעוד היא חושבת כי הוא כבר לא בחיים, וכמעט התחתנה עם אחר - האויב הכי גדול שלו..ואז זה מגיע:

אמא: "אחחח, איזה אהבה"

אני: "מה"?

אמא: "אהבה, אהבה, משגעת בני אדם".

אני: "אמא תרגיעי, רק בסרטים יש אהבה כזאת".

אמא: "את צודקת בינתי, די לבכות, אין לך מה לעשות?"

אני: "אז תפסיקי גם את לבכות"

אמא: "אני אעביר את הערוץ, אני אומרת לך"

אני: "טוב, אז מה אם אני רגישה, זה בגללך"

ביום ראשון בעבודה -

בזמן הכנת ההפוך של הבוקר, מתנגן לו ברקע שיר -

"אש בליבי בוערת אש

 לגופי המתרגש

כשאני ניגש אלייך

 למה זה נראה לי כמו חלום

שליבי בוער פתאום ואני כולי שמח"

ואז אני: "חחחחחח"

ל': "מה מצחיק?"

אני:"השיר"

ל': "כן אהה, איזה מילים, איזה אהבה"

אני:"אהההה"

ל': "בלעת את הלשון?"

אני: "לא"

ל': "איפה יש אהבה כזאת?"

אני: "רק בסרטים ובשירים אחותי, יאללה תתחילי לעבוד"

האם זה מסר כלשהו שמישהו מנסה לשדר לי דרך סרטים ושירים? או שמא זה מה שאני צריכה, אהבה....

תפסיקי להידבק אלי.