דרך החיים

אני מרגישה רע היום.רע.

מתחיל להימאס לי הכל.

ואולי זה שוב בגלל הסופ"ש שמתקרב.

או ההתמודדות הכלכלית.

אני מרגישה רע.

נמאס לי מהבלוג הזה.

נמאס לי שזה לא מרפה ממני.

שאני לא יודעת להרים ידיים.

וכמו כל דבר בחיים שלי, רק מלחמה עד להשגה...

נשבר לי.

אין לי כח יותר לדפוק את הראש בקיר.

אני חושבת כבר מספיק זמן על לסגור את הבלוג.

וזה קשה לי, כל כך קשה לי.

כי פה אני כותבת מה שאני מרגישה.

ומוציאה על הדף לטוב ולרע.

אבל זה מעייף אותי.

כל הרדיפה הזאת אחרי האמת שלי.

כל הריקנות הזאת שמתגברת במקום להתגמד.

אין לי כוח.

יום רע.

בפירוש רע.

וככל שהזמן עובר, הסיכויים קלושים.

בא לי לבכות, לצרוח, לשבור את כל העולם.

לבנות לעצמי תדמית וחיים אחרים.

ואני לא יכולה.

בנוסף לכל, הוא שובר אותי יותר.

חוסר ההתייחסות שלו.

חוסר האיכפתיות.

נעל את הלב שלו ולא השאיר פתח.

ואני. כבר לא יכולה להכנס לשום מקום אחר.