דרך החיים

אתם יכולים להגיד לי להתמודד מול הכל.

אין לי בעיה להתמודד עם כריש רצחני בלב ים (מתה מפחד), אין לי בעיה להתמודד עם טיסות שאורכות 12 שעות כשתינוק בין כמה חודשים צורח ומעיר את כל המסתלבטים למיניהם, אין לי בעיה להתמודד עם בעיות כלכליות (גם מהם אני מפחדת אבל מכניסה אמונה), אין לי בעיה להתמודד עם זוגיות כושלת, אין לי בעיה להתמודד עם רכבת הרים בוונדרלנד (פעם אחרונה ירדתי עם תופת של כאבי שיניים), אין לי בעיה להתנסות בדברים חדשים, אין לי בעיה לעמוד באתגרים, אין לי בעיה ל"הרים" את כל הבית מהיסוד בכמה שעות, אין לי בעיה לבשל תוך 5 דקות, אין לי בעיה לקום בבוקר לעוד יום עבודה מגעיל ודוחה ולחייך לכל העולם כאילו החיים שלי "תותים",  אין לי בעיה להסתובב בלי חזיה במקומות ציבוריים (למרות הגודל), אין לי בעיה להתנסות בסקס עד אובדן חושים, אין לי בעיה לעמוד מול 4 גנסטרים מרוקאיים, ועוד שאר ירקות למיניהם...

אבל יש לי בעיה עם 2 דברים שלעולם לא אדע איך ל"אכול" אותם :

1. פרידה לכל סוגיה, היא תמיד נוגעת בי וחופרת עד שנהיה פצע שלעיתים מתרפא, ולעיתים משאיר צלקת או סימן.

2. כשהילד שלי חולה וקודח מחום, וזה הוא קם היום חולה עם חום ואני עצובה :-(  , מעניקה לו את נישמתי ומנגבת דמעות כשהוא ישן, ולא מתפקדת כמו שאני רגילה..

והנה נגמרת לה שנה נוספת שנת 2006, ומחר נכנסת לחיינו שנה חדשה, מה אני יכולה לאחל לעצמי בשנה כזאת, מה שאני בעצם רוצה לאחל לכולם...הלוואי שאלוהים ישמע ויעניק לכל הסובלים למיניהם בכל דרך וצורה, בריאות פרנסה, שלווה, פת לחם, ולהגיע על התבונה..