דרך החיים

או.קיי.אז ככה, לקח לי זמן להגיע להחלטה לכתוב פוסט על השדיים שלי, אני לא אוהבת ל"נפנף" במתנת האל שקיבלתי (עלאק)..

אבל מה שבסוף הביא אותי להחלטה לכתוב על הציצי שלי זה  שהיום אחה"צ לפני סיום העבודה, נכנסתי לשיחה קצרה עם הבוס שלי, עלם חמודות שכזה,אנחנו מתחילים להכיר אחד את השניה בעבודה..אז ישבתי בכיסא מולו ובזמן שניהלנו שיחה על התיקים שאני צריכה להספיק עד המע"מ הקרוב, שילבתי את ידיי על החזה שלי, תמיד זה קורה לי כשאני משוחחת עם מישהו שאני עדיין לא מכירה, לא חופשיה...כאילו אני מרגישה שעוד רגע הם עומדים לפרוץ להם מתוך הר הגעש הענק שלי, גם כשהייתי צריכה להתכופף קצת לכיוון שולחנו על מנת לקרוא הסכם שחתמנו, ידיי המשיכו להיות משולבות, ואז הוא שאל בנימה מוזרה "תגידי, מה את משלבת ידיים כמו איזה תלמידה בבית ספר..?", ישר הרגשתי סומק קל מכסה את לחיי וחייכתי, ורק עניתי "סתם, נוח לי, מתוך הרגל....נראה לי לפי החיוך שלו שהוא הבין כבר את ה"פואנטה",  כל החופשיות שיכולה להיות בעולם, בכל זאת, הוא עדיין הבוס שלי, ואני לא יכולה להבהיר לו שלפעמים נדמה לי שהשדיים שלי תופסים את מרכז העינינים בכל אשר אלך :-)..

אז אני שואלת, למה לא להתגאות במה שהאל יצר עבורנו? ואמא שלי שתבורך, חיזקה את מתנת האל...

יש נשים שמשלמות ים כסף בעבור שדיים גדולים, אצלי זה טבעי..

בדרך הביתה, הפנתי את מבטי לכיוונם, התחלתי ללטף אותם, לדבר אליהם, "חמודים של אמא, כמה אתם שוסים, כמה אתם מקלים לי על החיים" (אברבנאל בלי מיונים)...האמת, תמיד התחברתי אליהם, תמיד התגאתי ואהבתי אותם, אני זוכרת שעוד בתקופת הבגרות שלי, אני הייתי בין הבודדות שלבשה ראשונה גוזיה (גופייה חזיה), שהרגישה גוש בחזה, את גוש הגדילה שלהם...התפתחתי מהר מאוד לגילי, כבר בגיל 13 קיבלתי מחזור, בגיל 16 איבדתי את הבתולים, ואת החזיה הראשונה והאמיתית שלי קניתי די מוקדם לעומת חברותיי..

יש לי שדיים יפים, גדולים,רכים, ובעלי אופי מיוחד,(תתפלאו יש עליהם) לעומת אישה בת גילי ואחרי לידה הם במצב מעולה, 

 יד ראשונה..פיטמות ורדרדות גדולות ועדינות, וריחם כשל תינוק..(נסחפתי ;-))..

אני יכולה להתוודות שהם בין האיברים הכי רגישים ומגרים אותי בסקס, אני כל כך אוהבת שנוגעים לי בהם, מלטפים, מלקקים..זה עושה לי את זה בגדול, האורגזמה שלי חייבת לרוב להיות משולבת במגע איתם..מגע שלי, שלו..

כמות הגברים ששכבתי איתם בחיי לא משמעותית במיוחד, אבל אני זוכרת שרק אחד מהם לא היה איש של ציצים, שלא תבינו לא נכון, הם עשו לו את זה, אבל הוא היה איש של ירכיים, טוסיק (תחת במקרה שלי), העדיף את המקומות האלה על פני שדיי..נורא מעליב...

היה נוסף, שגם אחרי חצי שנה שלא דיברנו, המילה הראשונה שיצאה לו מהפה היתה "השדיים שלך"  טען שהם עושים לו

את זה, תובעני משהו..

 אז לכל המפנטזים למיניהם על שדיי הענוגים, החסונים והמדהימים, רק שתדעו שאת ההזדמנות שלכם פיספסתם, הם שלו, מישהו כבר כבש אותם, ובשביל לכבוש אותם..צריכים להיות קודם בני אדם..

אחלה ערב

פרח