דרך החיים

אתם לא מבינים. אני לא כותבת כאן בשביל אף אחד, אני כותבת בשבילי.זו התיבה שלי, התיבה האבודה..

אני לא מתכוונת לעשות רושם, רוצה להסביר, ככל שעובר הזמן אני לומדת דרך המקום הזה להכיר את עצמי יותר..

לפעמים אני חוזרת אחורה, קוראת את מה שכתבתי כשעוד פתחתי את הבלוג.מחפשת שיפור ניכר.לעיתים מוצאת אותו.לעיתים לא.משתפרת בקצב איטי.לא בכתיבה.בהבנת החיים.הבלוג הוא אנונימי לחלוטין.ולרוב מצייר את דמותינו.את דמותי.ללא ספק משפיע על חיינו.כל כך הרבה פעמים כתבתי כמה כואב לי.בכיתי.נשמתי זעקה לאל.מנגד היו ימים שמחים, מעט מאושרים.יכולתי לפנטז.ולאט לאט להגשים.להתפלל.לקבל מאלוהים את מה שרציתי.מה שחסר לי בעצם.

ישנם אנשים שבשבילם אני היא דמות וירטואלית.עצובה.בוכיה.בעלת קושי.לרובם קשה לקבל את הטוב.ואם הם יקראו שקצת טוב לי.הם יתחילו להשמיץ.לעקוץ.לשנות את הכיוון שלי.במחשבה.ברצון.להשפיע עלי.לעיתים רחוקות התגובות משפיעות עלי לרעה.לעיתים אני לומדת דרכם.אבל לרוב אני מפנימה.קוראת.בולעת.שותקת.מקבלת.ועושה עם זה מה שאני רוצה.

אלו הם חיי.אני לא בורחת מהם.כל החלטה שאני מחליטה אני לוקחת אחריות מלאה עליה.גם אם היא לבסוף כואבת.פוצעת.מדממת.פה למדתי מודעות עצמית.צפיתי בעצמי.אני עדיין צופה.רוב חיי עוברים כאן כסרט נע.קבלת החלטות אישיות.בגידות.ניהול רגשות.תקשורת.וגילוי עצמי.מי אני. היום אני יודעת.....אני קוראת מעט בלוגים.מגיבה לאלו שאני מתחברת אליהם.מבפנים.הזדהות.התלבטות.רצון.אני לא מצטערת ולו לרגע על דבר כלשהו שקרה דרך הבלוג הזה.לטוב ולרע כאחד.

הוא אומר לה עכשיו "אני אוהב אותך.אוהב רק אותך.ולא אף אחת אחרת".היא עונה "לא עוד הפעם" הוא משיב "אני יודע שנמצא בסוף אחד את השניה בחזרה".והם בוכים.מזילים דמעה.ואני איתם.סך הכל סרט.אבל מלא הזדהות.הם נגעו בי שם.עמוק.בפנים.בכאב שלי.אז אם את כותבת שרע לך.כולם מעודדים.ואם את כותבת שטוב לך.הם ממשיכים לאחל לך טוב.אבל אם תכתבי את נפשך באמת.את מה שאת רוצה להביע.התרגשות.סקס.יופי.אז הם ישמיצו.יגידו שאת שרמוטה.זולה.טיפשה.ושנמאס להם.הם יקראו לך במסנגר וישלחו מייל.ויבקשו שתהיי שלהם.וכשתסרבי.אז הם יתחילו לדרוך עליך כמו ענבים עד שיוציאו לך את המיץ.אנשים רעים.צריך לדעת לעשות הפרדה בין רצון להיות משהו.מישהו.של מישהו.לבין להיות אני האמיתי.כולם בחיים האלה בהמתנה.במציאות.אז תקבלו את האחר.אל תתעללו.אל תשפילו.זה לא יעזור.אני אמשיך לעשות את שטוב לי.את מה שבראש שלי.לכתוב מה שעל ליבי.בכי.צחוק.שמחה.עצב.לכתוב על הלבנה או על השמש.לחרוט על החול את שמי.או מנגד בלב אחרים.כל כך קשה לאנשים לקבל שטוב לאחרים.שהם נהנים.שהם מאושרים.שהסבל מתחיל להעלם להם.כי הם עושים עבודה קשה.אל תטרקו דלתות.כולנו עשויים מאותו הבד אך לפי גזרות שונות.אף פעם אין לדעת מתי נזדקק אחד לשני.ואם בכלל.

ובנימה זו אסיים.

מקווה שהבהרתי למבינים שביניכם.אני פה. לא הולכת.לא רוצה ללכת. ממשיכה.לצחוק.לבכות.לחייך.לצעוק.לזעוק.להזדיין.להביע דעה.להתפלל.לבקש את הטוב.ולא את הרע.להיות אני.לשלם מחיר.להיפגע.לכאוב.להשתולל.להתבטא.לנצח. כנראה שאני קצת שונה מכל אחת אחרת.לטוב או לרע.אבל בהחלט שונה.

בשבילכם...