דרך החיים

לילה חשוך וקר..מאוחר, אני מתכסה, עוצמת עיניים מנסה להרדם, המחשבות לא נותנות לי מנוח, הכאב חוזר כמו תמיד..

שולחת את ידי לתוכי, מנסה לדמיין, איפה הייתי, איפה אני היום, מבקשת לתת לראש לנוח, מרפה את הגוף, מקשיבה

 לדממה ולטיפות הגשם בחוץ, שקט..

הכל הופך שחור,עוקץ, דוקר, משפיל, הורס, אור המנורה שדולק מסנוור אותי....מעוור אותי...שוב אותה הרגשה..

שולחת יד נוספת לשדיי ונוגעת בהם, חוסר הריכוז לוקח אותי רחוק, דקירה נוספת ועוד אחת גורמות לליבי לדמם,

מכאיבה לעצמי כל פעם מחדש, אותו אדם בדמות אחרת מופיעה מולי...שוב ושוב...ושוב..עומדת מהצד וצוחקת עלי,

 מגחכת בקול רם, משפילה, "לך מכאן" אני מבקשת מהדמות, ואז מופיעה דמות שניה, הם לוחצים ידיים..

וידיי עדיין בתוכי, מענגות כמו תמיד..מנסה לברוח לשם.. מכסה את פני בשמיכת הפוך, ונושכת את שפתיי, מפחד , מעונג, מגיעה לאורגזמה וטועמת דמעות דם מלוחות, דמעות של כאב, מייבבת בקול חנוק, מכסה שוב את פני בשמיכה,

 לובשת מסכה נוספת וממשיכה..וממשיכה..וממשיכה..