דרך החיים

חזרתי מוקדם מהעבודה. עייפה. מותשת. רוצה לישון שעות מבלי להתעורר..יום למטה יום למעלה. יום שמחה יום צוחקת.

וביום אחר נעלמת.... נשכבתי על הספה כמו "פגר". רוצה לעצום עיניים ולחלום. אבל לא היה חלום. מביטה על הציפורים. רוצה לעוף איתם למרום. כל יום שעובר. הסיכוי הולך ונעלם. מתפורר. ואני כמו תמיד. נלחמת. לא מתייאשת. פוחדת לאבד....מתגעגעת ללא גבולות. בורחת אל המוכר והידוע. הכי קל. להעלם בתוך האופק. מאשר להפסיד במערכה...

התקשרתי היום לא', רציתי לאחל לה באיחור אופנתי יום הולדת שמח, היא שאלה לשלומי..ואני עניתי "בסדר"..מהר מאוד שכחתי שרציתי לאחל...לפי ה"בסדר" שלי היא הבינה שכלום לא בסדר, שאני היום למטה, ולא למעלה כמו אתמול...היא לא שאלה הרבה, אמרה לי בקול גבוה "רציתי שתדעי..שלא משנה מה? למה? כמה? ומתי? אפילו כשאנו כועסות..לחוצות...עצובות..רק שתדעי שאני כאן בשבילך..באמצע הלילה..ביום, כמו עוד הרבה אחרות/ים.. אני אקח מונית ספיישל ואבוא עד אליך אם תרצי..רק אל תיפלי"..אנחנו מדברות תוכנית...אבל לא מבצעות..הכי קל לברוח. להעלם. להילחם על משהו שלא קיים בעצם..

אח"כ דיברתי עם מ'..היא סובלת ממני.."טחנתי" לה את השכל.. כאילו והיא זו שיכולה להרגיש במקומי, לתת לי את התשובות..היא התעצבנה..וביקשה שלא אספר לה דברים כאלה...הם מרתיחים אותה..שהגיע הזמן שאבין...ואפסיק לשחק אותה טיפשה, ולרחם על מר גורלי..

התקשרתי שוב לא'..והיא זו שאמרה "מי שפוגע בך ומעצבן אותך אוהב אותך", משפט חזק בהחלט אבל עם המון פירושים...למה כל הזמן חושבים שאני נפגעת מדי? למה כל הזמן חושבים שאני עלה נידף ברוח? שהתמודדות שלי קשה יותר משל אחרים? שאין לי רגשות? רוצים לדעת למה? אני אגיד לכם...כי אני חרא בן אדם, אפס מאופס, בחורה מוגבלת ללא מעצורים, שלא יודעת להילחם במלחמת החיים, שלא מרימה ידיים, והפסדים לא ידועים לה, צונחת לתהומות עמוקים בקפיצת ראש, חוזרת על טעויות, שלא לומדת לקחים..אבל זו אני,..ואולי בגלל שאני כזאת אמיתית פה בבלוג הזה, אז מי שלא צריך להכיר את הצד הזה, מכיר אותי יותר, ובעצם אני צריכה ל"שחק" את המשחק...לחייך, לא לכתוב על ליבי, לא לשתף יותר מדי, ואז להשיג..מה זה יתן לי? להיות לא אני בעצם..

אח"כ דיברתי עם מכר חדש...סיפרתי על עצמי מעט, מבין השיחה הקצרה שהיתה לנו, אחד הדברים שהוא אמר ש"נחרטו" בתוכי היו "אל תתחילי להגן על האישיות השניה שלך, גם לה יש זכות קיום"..הוא שיפר את הרגשתי..זה נכון. כל כך נכון. יש אנשים שיודעים "לקנות" אותי במשפטים שלהם..מי שרוצה להיות איתי..יהיה איתי, מה איכפת לו ממה שאני מרגישה או יודעת..