דרך החיים

רציתי להודות לך על זה שגרמת לי להבין שיש לי כל כך הרבה בחיי,דרך קריאת הפוסט הקצר שלך..

 בעצם, אני רק צריכה ל"העיף" מבט חטוף לרגע אחד או שניים, לכל מי שמסביבי..שמקבל אותי באמת..

שאכפת לו... ואתה אחד מאלו, והכבוד כולו שלי.

וזה בדיוק מתאים למה שאני הולכת לכתוב...

עברתי מקודם ריגוש גדול (לא לחשוב כחול), היו לי הצעות מפתות..(לא מופלטה) זה לא עושה לי את זה...

הבחירה היתה קלה, פגישה קצרה בארומה עם יקירת ליבי ריצ'י.. נשמתי, אהובתי, חונכת גדולה, אישה חסודה,

אחות נפלאה (לא בדם)... כמה סבלנות, רוגע, שלווה..שיחה קצרה שהתנהלה לה, וגרמה לי ל"השפריץ" החוצה בקלות "ים רעלים" שהצטברו במשך תקופה, להתנקות..

אני לא צריכה הרבה שאני נמצאת איתה, היא עוטפת אותי בהילה שלה, מגנה עלי בכנפיה, שומרת, מקבלת את הטוב ורע...היא לא מדברת הרבה,  היא פשוט מקשיבה, ונותנת לדברים להיאמר, להישפך כמו שהם פסולת ותבואה ביחד..כי רק יד נאמנה כמו שלה תיקח ותרפא אותם..ובנשימה אדיבה, תעיף את השאר.

ריצי יקירתי..כבר אמרתי לך לא פעם, ואומר זאת עוד אלף פעם, את אחת המתנות הכי גדולות שהתברכתי בהן בחיי...

אני אוהבת אותך!