דרך החיים

נכנסתי היום לשיחת רבעון עם הבוס שלי, סיכמנו בראיון העבודה הראשון שכל 3 חודשים נשב ונדבר, ועברו כבר קצת יותר..משכורת...תנאים...וכל התוספות הנילוות...

מכיוון שיש ברשותי את מספר התיקים הגדול ביותר במשרד, ותודה לאל אני "פועלת" יפה..ועומדת בלוח הזמנים הדרוש..(אחרי שקצת נקרע לי התחת)...רגע! (קריעת התחת הוציאה אותי מהריכוז)..:-)..

אז ככה...כל 3 חודשים אנו אמורים לשבת על אחוז הרווח שלי מתשלום שכ"ט של הלקוחות שברשותי, שאני מנהלת להם את תיק העבודה..הכולל..שבירת ראש, חריקת שיניים, עיניים דומעות מעייפות..חוסר חיים..חיוכים מאולצים..אובר נחמדות..וכהנה.. זה סוג של פרמיה כתוספת לשכר...

אז כבר התכוננתי נפשית לבקש ממנו "הלוואה" קטנה באותה שיחה...לנסות ולהעביר את החודש הזה..

לכסות כמה הוצאות לא מתוכננות..ועוד כאלה שיושבות לי בוריד של הגרון...וגורמות לי צרבות נוראיות..

הקיצר, התיישבתי, הכנתי לנו קפה...הוא כל כך חמוד, ילד כזה, אומנם נראה טיפה יותר..אבל הוא צעיר ממני בכמה חודשים..וזה מצחיק לחשוב על זה..איזה מזל שאין בינינו דיסטנס, ואנחנו יכולים לזרוק מילים אחד לשניה...הוא כזה סחבק עם כל בנות המשרד..יורד עלינו..יושב אוכל איתנו צהריים כמו גדול..אנחנו מפנקות אותו...והאמת? מגיע לו להיות מלך...כי הוא אחלה בן אדם..

זאת פעם שניה בחיים שלי שהתברכתי במעסיק שכזה..

אז מכיוון חוסר הזמן ולחץ הדוחות, דחינו את רשימת הלקוחות וחישוב הפרמיה שצריכה להיות כתוספת לשכר לקראת סוף החודש..אבל קיבלתי את אישורו להלוואה קטנה..לפחות שתסדר את המחשבות שלי לחודש הקרוב..כזה מתוק, בחיי, תגידו אתם..אני סך הכל עובדת שם שלושה וחצי חודשים.

הוא אמר לי "תקשיבי אני בלחץ..אבל את יותר..אני רוצה שתיראי מיליון דולר בחתונה..את שומעת? העובדות שלי צריכות להיות רגועות..ואת חשובה לי"..חייכתי חיוך ענקי ואמרתי "וואי..אתה נשמה טהורה..בחיי..באמת שזכיתי, עשיתי בחירה נכונה..אם לא היית הבוס שלי הייתי קופצת ומנשקת אותך עכשיו"...והוא הוסיף .."מה הבעיה, תנעלי את הדלת ותעשי את זה"..."די..אתה לא רציני"..אמרתי...והוא השיב.."אני לא...אבל אם לא היית העובדת שלי..הייתי חושב על זה..בודי מסאג וכאלה" (בצחוק)...אל תהיו בהלם..הוא לא חיים רמון, או משה קצב..או להבדיל חנן גולדבלט..אבל הוא חמוד ברמות..ולא בגלל שהוא אישר לי, אלא בגלל שהוא בן אדם...מתחשב, מבין, בעל נושא שיחה..ואני מתכוונת לתת את נשמתי שם יותר..ככה זה שנותנים לך את נותנת בחזרה..למרות שבאתי ממקום של לתת ולא תמיד לקבל...

אז התגלגלה לה השיחה על העבודה, ובסוף הוא אמר לי שהוא הקשיב לשיחה שלי ושל חברה מהמשרד בבוקר..לא התכוונו להסתיר..החמאתי לה על החולצה הקצת חשופה שהיא לבשה, ואמרתי לה שתיקח בחשבון שיתגלגלו לאנשים העיניים היום...למרות שהיא לא משהו..וגם הם לא...ואז באותה שיחה איתה...אמרתי לה שלי אין אומץ לבוא יותר חשופה ממה שאני מגיעה...לא נעים..לקוחות...בוס..קצת מתביישת כמו שכתבתי פה..

אז אחרי כל ההקדמה...הוא אישר לי לבוא חשופה ולהתלבש איך שבזין שלי..ושוב הוסיף..."מה איכפת לי מאחרים...העיקר אני נהנה.."..הסברתי לו בלשון עדינה שהוא לא בדיוק מתעסק עם הבחורה הנכונה..והוא שאל מה הכוונה? עניתי.."שובבה לא קטנה"..אם לא היית הבוס שלי הייתי מסבירה לך..ואגב, "גברים מתמכרים אליהם מהר..אז תיזהר" הוא חייך וביקש שאתכופף כדי להרים את העט שהוא העיף על הריצפה...התכופפתי, חיבקתי אותו חיבוק גדול, נתתי נשיקה בלחי...ואמרתי תודה יפה..

"תודה לך נשמה שלי"  אלה היו המילים האחרונות שלו לפני שיצאתי מהחדר..

הוא עוד מודה לי???