דרך החיים

השבוע לא היו לי אנרגיות לכתיבה, לעידכונים כמו שאני רגילה, אולי זה הקיץ ששנוא עלי כל כך..החום ש"סוחט" ממני המון אנרגיות, כמעט ולא עידכנתי כמו שצריך...אפילו לא שיתפתי איך היתה החתונה..

אז הנה לכם, החתונה היתה מוצלחת, אין ספק שקהל המוזמנים הוא זה שעושה שמחות שכאלה, הלוק שלי היה קרוב למיליון דולר כמו שהבטחתי..קיבלתי המון מחמאות, על השיער, האיפור, הבגד,התרגשתי ובכיתי פחות ממה שחששתי... בחתונה עצמה הגעתי ל 2 מסקנות,הראשונה היא שאני יכולה להיות שמחה "ושיכורה" גם בלי לשתות, והאמת, חוץ מדיאט קולה לא זרמתי לכיוון הבר, אלכוהול אף פעם לא עשה לי את זה, אז חברים...השמחה היא לרוב פנימית, וההשפעה של האלכוהול רק מגמדת אותה, לפחות כשאת פיכחית את יכולה לזכור כל מה שהיה...המסקנה השניה היא שבתור אחת שיש לה 2 גיסים מרוקאים (הבעלים של האחיות שלי) עדיף בהחלט גיסים מרוקאים ולא גיסות מרוקאיות, אני כבר רואה מעכשיו את אחי ב"וואואוווווווווו" כשהוא לא יעשה מה שהשליטה תגיד לו...ככה זה, צריך להיוולד עם מזל כדי לקבל בעל/בחור/גבר טוב...אז לקבל גיסה לאוסף זה ביזבוז בהחלט...

בעבודה המצב סביר, חזרתי מחופשה בת שלושה ימים, התאכזבתי לאחר שניהלתי שיחה עם הבוס שלי, והוא טען שלפי חישוב משותף שעשינו, המשכורת שלי לא תעלה החודש, מכיוון שהגעתי בול לשכר שלי על פי אחוזי הפרמיות של השכ"ט מכל הלקוחות שהינני מנהלת להם את התיק..אכזבה גדולה, אבל אין ברירה..העבודה היא חיינו...נראה מה יהיה בחודש הבא...

השבוע ג' התחבר למסנגר שלי,אחרי המון זמן שלא דיברנו, בהתחלה השיחה היתה מאופקת, אבל לאט לאט הוא "השתחרר"..אני כל כך מתגעגעת לשיחות הנפש שלנו..כל כך זקוקה שיהיה בשבילי כל פעם שאצטרך..הוא באמת חבר נפש שלי...והסקס שהיה בינינו פעם..הרס לנו את החברות...ננסה בלעדיו..

בנוסף קיבלתי היום מייל נוסף, שכאב לי במידה מסויימת, ובמידה אחרת נגע בי מאוד, גרם לי לקנא..איך אנשים מצליחים לתת צאנס לזוגיות שלהם...זה כל כך חשוב, וכל כל עצוב....ואני תקועה..ואולי טוב לי כך, לא יודעת...

החיבוק בסוף היה שווה את כל דמעות ההתרגשות..

תמיד בקיץ אני סובלת מכאבי רגליים חזקים, הכאב בעיקר שולט בכף הרגל, אין לי מושג מאיפה זה מגיע...ולמה...ומהי ההשפעה שגורמת לכך, אולי עייפות מצטברת, או סתם החום שגורם לנפיחות ברגלים שלי...מה שבטוח זה שאני לא יכולה להמשיך לסבול את הכאב הזה...אני מרגישה כמו בת 50, שאחרי שעה של עמידה צריכה לשבת ולנוח...ההרגשה לא נעימה בכלל, אני מקווה ששוקולית תילחץ עלי כמו בכל הפעמים שהיא לחצה על מנת שאלך לרופא לבדיקות, כי כמו בכל דבר, אני חייבת מישהו ש"ידחוף" אותי לטפל בעצמי...

אני חושבת שאסיים לעת עתה..האנרגיות שלי לא בשיאם...

לסיום - סתם בשביל העומק...

תנו לגדול בשקט

ומתי יבוא עלינו
איזה בוקר חינני
שיצהל לו מול פנינו
סתם בוקר חייכני
ושמחת פתאום מהממת
בלי הודעה מוקדמת
תמלא שוב את ליבנו
כשיבוא עלינו

עד מתי הרוח תסיע
עננים ודאגות
ומתי ישוב להפציע
סתם יום תענוגות
יום בלי עצב, יום בלי פחד
כל הארץ מתייפחת
כמו ילדה קטנה זועקת
תנו לחיות בשקט

היא זועקת - אהבוני!
מלחמה אל נא תלמדוני
את אהבתכם הראוני
תנו לגדול בשקט

מה קרה לילדותינו
היפה והתמימה
מי יביא שלום עלינו
ועל פני האדמה
הפרחים ישובו לפרוח
ונשוב לצהול ולשמוח
עם האור ועם התכלת
תנו לחיות כמו ילד

היא זועקת - אהבוני