דרך החיים

לפני חודש נדפק לי המקרר, קיבל התקף לב, הזמנתי את "מד"א" להעניק לו עזרה ראשונה ואריכות ימים...היום בבוקר הוא עשה צינתור, הניתוח לא הצליח...נדם ליבו..בן זונה! הכניס אותי להוצאה לא קטנה, אבל מקרר בבית כשיש ילד זה לא מותרות, אז נמאס לי לחפש "יד שניה"... שההובלה, השירות, והשעות נוספות של הסבלים, יעלו לי ביוקר בערך כמו חדש, כל אחה"צ הסתובבתי וחיפשתי מקרר...לבסוף מצאתי..משכנתא קטנה אבל סבירה בהחלט..המון זמן לא רכשתי מוצר חשמלי חדש לבית...הייתי עסוקה בדברים אחרים, שום דבר לא עניין אותי..היום יש לי זמן להתעסק יותר בעיקר ולא בטפל.. לסדר דברים,לקחת אחריות מבלי להזניח...אני יותר מחושבת...

אם כבר על אחריות עסקינן..אתמול שוחחתי עם גיגי, היא חושבת שאני חייבת לקחת אחריות על החיים שלי...אני חושבת שאני לוקחת, אבל לא מספיק...פוחדת..חוששת...אם אקח את האחריות שאליה אני מתכוונת..אעבור תקופה קשה..אבל פחות מעכשיו זה בטוח..אבל לצערי אני עדיין לא שם...

לפני חודש וחצי שיתפה אותי ל' שעובדת איתי בבעיות הנישואין שלה, בעוד אנו עושות את צעדינו לכיוון השירותים...בעלה לא נותן לה יחס, לא תשומת לב, אין אהבה, אין ריגושים, סקס, אוזן קשבת ובלה בלה...יכולתי להזדהות איתה, שיתפתי אותה "בחויות" שלי מחיי הנישואים..המון הזדהות ואוזן קשבת...חשבתי לעצמי כמה שהדשא של השכן לא ירוק יותר..הסתכלתי עליה כמה היא חזקה, פתחה תיק ברבנות...יש הסכם חתום ע"י עו"ד..גם לה יש ילד קטן בגיל הילד שלי..היא בדעה שלילד שלה יהיה הרבה יותר טוב...למרות כל הקושי זה בסוף ישתלם..

אתמול היא קיבלה גט...צ'יק צ'אק...יש הסכמה...יש גט...

היום היא הגיעה לעבודה..הביאה סוכריות...מה זה חגיגה? כולה זורחת ופורחת...שאלתי לשלומה, היא נישקה אותי ואמרה שהיא מרגישה מעולה...סיפרה מה היה אתמול ברבנות..סיפרה על טקס הגירושין...שיתפה שאתמול היא והגרוש שלה סיפרו לילד..שיתפו אותו שאמא ואבא לא מסתדרים אבל הם אוהבים אותו...ואני? כרגיל התחלתי לבכות...בכיתי כמו ילדה קטנה, אולי מקנאה אולי מעצב..הבנות לא הבינו מה קרה לי...הסברתי שאני רגשנית מדי, ויש לי בעיה אחת גדולה..לחשוב כל החיים שלי על אחרים, לרצות אותם...רק לא לחשוב על עצמי.!