בזמן שחשבתי שכבר אין לי מה לכתוב כאן,לכן עשיתי הפסקונת קצרצרה,מצאתי לנכון לכתוב את זה...
ניהלתי שיחה אתמול עם א' חבר טוב שלי שלמד איתי ביסודי ונפגשנו אחרי 21 שנה ולא במקרה, חמד של בחור, הפכנו לחברים טובים נטו!..התחלתי לשתף אותו ברגע של משבר...
כמה משפטים חכמים שהוא אמר לי, גרמו לי לחשוב המון, להבין כמה אני מבורכת שיש לי חברים כאלו, כמה שזה לא מובן מאליו...כמה כיף לדעת שלמרות שאין גב של משפחה, יש גב של חברים..תמיכה, נכונות, רצון לעזור..אלוהים מוכיח את עצמו כל פעם מחדש..
"את צריכה לוותר על הרבה אם את רוצה שינוי...אני אשמח לעזור לך במידה ואת רוצה להתיישר..את עוד צעירה, אין סיבה שתתחבאי ממשהו...לא מקנסות, ולא מעורכי דין...את צריכה לגדל את הילד שלך..בלי לפחד...מה שיהיה יהיה...לפעמים צריך לפרק יסודות לא חזקים כדי לבנות מחדש...הכל יכול להתגשם..זה טוב לחלום...בסוף חלומות מתגשמים...צריך מטרות בחיים...אני מעדיף לעזור לך כל עוד אני יכול..האמיני לי, הבעיות שלך כל כך קטנות לעומת אחרים....אני פה כחבר"...
אתה לא יודע על קיומו של הבלוג.
אבל מי יודע, אולי יום יבוא ותדע..
וכשתדע תקרא שאני מעריכה אותך מאוד על הנכונות, ומבינה..כמה אני מבורכת!