דרך החיים

אני זוכרת כביש סואן, מלא מכוניות..כל אחד מאיתנו טייל לו בצד מדרכה אחר, הסתכלנו אחד על השני, לא זוכרת איך קלטנו אחד את השניה..עמדת שם וחייכת אלי, וגם אני. לא בטוחה שהיית לבד, אני חושבת שמישהו עמד לצידך, לא זוכרת אם זה היה גבר או אישה..סימנת לי עם האצבע להתקרב, לחצות את הכביש, אני התחלתי ללכת לכיוון הכביש, וכל פעם שהורדתי רגל כדי לנסות לחצות, עברה מכונית במהירות גדולה עד שנאלצתי לעלות חזרה למדרכה, אותה תמונה חזרה על עצמה כמה פעמים..צעקת לי מרחוק, אין לי מושג מה..אני לא זוכרת..ואז הושטת את היד שלך, ואמרת שאתה תעזור לי לחצות את הכביש ושלא אפחד, שאעשה את זה מהר....ואז שקיבלתי כבר בטחון, והחלטתי לחצות, הגעתי לאמצע הכביש..וראיתי שאתה לא שם, נעלמת, כאילו לא היית שם בכלל..ההעלמות שלך לקחה שניות, חיפשתי אותך ולא מצאתי..הסתובבתי לחזור בחזרה, לאותה מדרכה שהייתי בה בהתחלה, ושוב הופעת בצד הראשון שהייתי, וכל החלום חזר על עצמו..

זה בטוח היה חלום צלול, כי אני זוכרת שהרגשתי שאני חולמת, ורציתי להתעורר ולא הצלחתי לפקוח את העיניים במשך כמה שניות..

אני בטוח מושפעת מהתאונה שהייתה לי, ולא רק..