הוא היה כל כך בטוח שאני לא יודעת להכין עוגת סברינה כי כמעט אף פעם לא אפיתי, אמר שאין צורך ועדיף שאמשיך לבשל כי בזה אני טובה כל כך, ובהחלט עדיף שיקנה בקונדטוריה, סבבה..נתן לי סיבה טובה להוכיח לו שאני יודעת הכל...רק אם אני רוצה..
את העוגת סברינה שאפיתי בשישי האחרון הוא לא ישכח לעולם, ולא..לא הבאתי לו אותה בפרצוף..(לא שהייתי מתנגדת) אלא בגלל שהוא כל כך היה בטוח שלא אצליח, וכל כך זלזל בכישורים שלי, הוא הציב לי אחלה אתגר שבזכותו יצאה לי עוגה מדהימה..
אז שבוע הבא אם הוא ירצה שוב עוגה, לא משנה איזו, סברינה, גבינה, קדאיף, פחזניות, רולדה, טורט, וכושית קומות גם.. שלא ישכח!!! שהוא שטף את הבית ביום שישי כ"עונש" על הזלזול שלו, פעם הבאה שישקול מילים, כי אם לא הוא יצטרך לעשות הרבה יותר מזה.. לתלות כביסה, לנקות אבק, לעשות שואב, להחליף מצעים, כלים,קניות, בישול, אמבטיה ושירותים..אז אל תגיד שלא הזהרתי!
גברים עלאק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
