דרך החיים

לפני מספר ימים.

ממש ימים ספורים.

הצלחתי לקלף קליפה אחת מעלי.

קליפה קשה.

רקובה.

שהתעקשה להישאר בתוכי.

כבר לא פחדתי לגעת בה.

כבר לא התביישתי.

הפסקתי להאשים את עצמי.

ועכשיו אני מוכנה.

ואולי קצת חוששת.

כי נשאר עוד קצת.

ממש עוד קצת.

וגם הפחד לגעת בקליפה נוספת ייעלם.

ואז אוכל.

אפילו מרחוק.

בעזרתו.

לקלף קליפה נוספת.

ועוד אחת.

ועוד.

עד שאעמוד חשופה.

ומוכנה.

כשניפגש בפעם הבאה.