דרך החיים

הוא מסתכל עלי, אני מרגישה ויודעת אותו...הוא נוגע בי בעיניו, מקלף את בגדיי תוך כדי מבט,

העיניים האלה שלו יכולות לגרום לי להתרגש כל כך, בעיניו הוא מסמן לי להתפשט ואני עושה זאת,

רוצה להיות שלו ללא כל חשש..

אל תפסיק להביט בי כך אהובי.

אני כובשת את פני בידיי, מנסה לעצור את הדמעות שמעדו לפרוץ מעיניי, אני מרגישה חלשה אבל נחשקת....

הוא מתיישב לצידי ומלטף את ראשי באהבה, מנשק את כתפיי, נוגע בלחיי, הוא רוצה אותי אני מרגישה, רגלו התחככה ברגלי, אני קולטת את מבטיו  מבלי להסתכל עליו.

ידי מטפסת לכפתורי מכנסיו אני מתירה אותם זה אחר זה בלהט רב, כאילו זאת הפעם הראשונה.

מכניסה את אצבעותיי לתוך מכנסיו, מגע לא מגע מבט רודף מבט, מרגישה את איברו המזדקר בידי,

ואותו לוחש לי "אהובתי".

וככה מבטינו נפגשים ואנו מתחבקים ומסתכלים אחד לשני בעיניים.....ובוכים!

 עודני זוכרת את מבט עיניך כשהלכת

עודני זוכרת את עוות שפתייך

כשבעצב חייכת

ידעתי שלא אשוב עוד לראותך

אך בכל זאת את פי חתמתי

ואת מה שבליבי לך לא אמרתי

בשל אהבה פגיעה, ונפש שבורה

שנשתברה לעוד אלפי רסיסים כשהלכת..

מדוע לא יכולתי להגיד פשוט..אותך אני אוהבת

וחשבתי רק על נפשי הכואבת

ולא חשבתי על כאבך ואהבתך

ועל זה אני מבקשת מבקשת....סליחה!