היום.זהו יום הולדתך, לפני מספיק שנים נולדת....ואז חיבקו אותך בחום ליטפו ואהבו.
ואני שצריכה לחגוג איתך את יום ההולדת שלך...ביום בו אתה מתבגר ולא גודל, אלא רק מתבגר! והשנים עוברות להן, ומאז שאנו יחד זכינו למעט מאוד ימים יפים, שאותם אפשר גם לספור...
אני מקדישה לך את הפוסט הזה כי אין לי מילים לאחל לך בעל-פה.
אולי בגלל הכעס שלי?אולי בגלל האכזבה?אולי בגלל שקשה לי איתך ובלעדיך?אולי בגלל שאני לא מוצאת לאן אני נסחפת עם החיים שלנו יחד ומה הם בדיוק נותנים לי?אין כימיה?אין אוזן קשבת מצידך...
אני יודעת שאתה "קרוץ" מחומר טוב, זה לא אתה שמדבר מתוכך.אלא זוהי המחלה שלך.
אולי פעם כשאהיה על "ערש דווי" אבקש ממך לקרוא כאן את הבלוג הזה, כדי שתדע מה עברתי
בחיי, איך הרגשתי, מה עשיתי, כמה היה קשה לי לשרוד איתך, כמה דמעות זרמו בלחיי על מנת להרגיש טוב, וכמה שהשתדלתי למרות הטעויות...ואף פעם בשבילך זה לא היה מספיק.
אני לא שופטת אותך, אני רק רוצה חיים טובים יותר..שלווים, מאושרים, אני יודעת שכל אחד מהצדדים נותן משהו זה מצליח,כשאחד מוותר לשני, לבד זה פשוט בלתי אפשרי!
אבל למרות כל זאת אתה האבא של הילד שלי, אתה חשוב לי, איכפת לי ממך, ואני דואגת לך, לפעמים אני לא עושה את מה שצריך לעשות בדרך הנכונה והמבינה, מה גם שאני מסתירה ממך כרגע דבר מה....כי זה קשה לי.תבין קשה לי!
נכון שאני לא רוצה להמשיך לחיות איתך.אני רוצה לעשות שינוי, כי אני מתמוטטת מול עיניך, ואתה?
אתה אף פעם לא שם בשבילי, וגם אם כבר כן, אז דרך המחלה שלך, זה לא אתה באמת.
ומה אני מאחלת לך?
כמה דברים פשוטים...בריאות, בריאות ושוב בריאות, שאלוהים ישמור עליך ויעניק לך את התבונה להבחין בין השניים, שיתן לך לחיות את מחצית חייך האחרונה בצורה הכי מאושרת שיכולה להיות, לא כפי שחיית את הראשונה.
שלא תאבד משפחה נוספת, כמו שאיבדת בצעירותך.
שיפול כוכב מהשמיים ויגשים את משאלות ליבך, ואני מתרגשת כשאני כותבת את זה, כי את כל זה קשה לי לאחל לך, ולהיות מולך.
הידיים שלי רועדות כי זה יוצא מתוך תוכי.. מליבי ונשמתי... וזה מה שאני מאחלת לך!
לפעמים...אני שואלת את עצמי..האם אני באמת אוהבת אותך?אם קשה לי לוותר..ואין לי את האומץ לשנות..האם זה עונה לי על השאלה.
זה בשבילך.
זה לא אומר שאני לא אף פעם
זה רק עכשיו, אז תחכה
ואז אבוא כשיעבור הזעם
ואז אחזור - כשיתבהר.
זה לא אומר שאני לא חושבת
עליך בכל יום, כל שעה
עדיין אין שלווה ואין את השקט
כי בכל מקום עולה מולי דמותך.
גם אם קשה לי להגיד מילים יפות מאלה
גם אם לא מצאתי דרך להגיד, שלך
תדע עכשיו שרק אותך אני אוהבת
תדע בלב אני תמיד איתך
תדע אני תמיד, תמיד איתך
זה לא אומר שכך ואין אחרת
זו רק סופה ביום חולף
ואז תראה איך כשתזרח השמש
אשוב אליך מן הגשם השוטף.
גם אם קשה לי...
ביצוע/הפרוייקט של עידן רייכל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
