דרך החיים

 אתה לא קורא פה, אז אני יכולה לכתוב..

 כנראה קשה לך להשלים עם העובדה שלמישהו איכפת ממך באמת, שכל אחד צריך לשאת בתוצאות  

 ולצעוד בדרך שסלל לעצמו, זה לא פתרון...... אני לא יכולה להלחם בשבילך.

 אתה סתם תגרום עוול לדם מדמך, אתה לא תסלח לעצמך, גם שם לא תהיה לך מנוחה, אתה חושב שהדרך והבריחה הזאת היא הנכונה, אתה טועה!

אתה מחפש שלווה? תעשה צעדים בריאים יותר, נשבר לי לנסות לשכנע אותך, הרחמים העצמיים שלך מעכבים כל פעולה יעילה....

הגיע הזמן שתיקח אחריות לחיים שלך, ולא תבחר בדרך הקלה...

נכון שמי שאמר שיהיה בסדר...לא השאיר תאריך ושעה..

השאלה היא, מה אתה מוכן לעשות למען שיהיה בסדר?

כל כך כואב לי, כל כך מלאה בעיות ומתעסקת בבעיות אחרים, דפוקה אני יודעת, צריכה טיפול אני גם יודעת....

מתי תטפל בעצמך?

כן.שיניתי קצת את עיצוב הבלוג כמו שבטח המנויים שלי רואים, הכל בזכות בחורה מקסימה שעזרה לי, הזדמנות להגיד לה שוב תודה....

מחפשת לעשות שינויים בכל תחום אפשרי, מין לחץ שכזה שגורם לי לפעול בדרך שונה, לעשות דברים שאני חולמת עליהם,ואחד הדברים הוא להתגרש...מקווה שאלוהים יתן לי כבר את האומץ לגעת בזה, רוצה לחיות בשקט ולבד עם הילד שלי שהוא כל עולמי.

כשהתייעצנו לגביי הוספת הכיתוב בתמונת הבלוג שבה מצולמות העיניים שלי <בחרתי את התמונה הזאת כי  רק דרכה אני רואה את המציאות שלי>חשבתי על כיוון כיתוב כמו "העצב שבעיניים"..למרות שמלחתחילה ידעתי כי זה דכאוני במקצת, ואז הבחורה המקסימה הזאת ענתה לי כך "גם אם העצב הזה קיים, מנסיון עיצוב הבלוג מאוד משפיע על מצב הרוח, אז גם אם ביום טוב שלך תיכנסי ותיראי את "העצב בעיניים" יהיה לך עצוב", היא הפילה לי אסימון....וואי כמה שהיא צודקת, כמה השפעה גדולה יש על מקומות, דברים, או אנשים שנמצאים מולנו או שאנו קוראים אותם, ואז בעצם דרכם הקושי שלנו מתחזק....אנו צריכים ללמוד לשחרר אותם, אם אנחנו רוצים להתקדם...וזה קשה ואפילו קשה מאוד.

אז כמו המשפט שבשיר "כמה טוב יהיה לי אווווו עוד" אני צריכה להמשיך ולצעוק בקולי קולות את המשפט הזה לא רק לשיר אותו, כדי לזמן את הטוב הזה לחיים שלי.