דרך החיים

אז הייתי שם היום, במקום הזה שאני מקבלת כוח והמון אהבה, עשיתי פסק זמן ענק, ואין בכלל ויכוח מי שלא מתמיד עושה צעד אחד ענק אחורה, ואני כל כך הרגשתי את הצעד הזה..

לקחתי את האורחת שלי איתי על מנת שתשמע קצת תובנות, שתבין דבר, שתלמד מעכשיו איך לבנות את החיים שלה.

היה ברור לי מלכתחילה שקשה יהיה לה ל"התחבר", לחלוק..אבל זה בסדר ומובן.

החבר החדש הוא החבר החשוב, הוא מזכיר לנו מאיפה הגענו..כשאני מקשיבה לכל הדברים הנאמרים שם, אני לאט לאט מבינה שהמצב שלי משתפר עם הזמן, גם אם לא תמיד אני מבחינה בשינוי, כי הוא קרוב אלי, אבל דרך אחרים אני רואה אותו..הוא מתגלה לי לאט..

זה בדיוק כמו שמישהו עושה דיאטה, ומי שרואה אותו כל יום קשה לו להבחין בשינוי, רק אחרי תקופת מה..

המוזר הוא שאני ערה לכל הפגמים שלי, ולאחרונה קשה לי להניח להם, הם כמו מלווים אותי ולא רוצים להרפות.

יש לי המון מה ללמוד, לשנות, להגיע לאן שאני רוצה להגיע..מי יודע..אולי יום אחד כמו שריצי אומרת..

החונכת שלי עד לפני שנה חשבה שאני מוכנה להעביר מכוחי, מנסיוני, שאני כח גדול..היום, אני לא בטוחה שככה היא חושבת..כי אני בירידה..חוסר התאמה..נאמר שההתמדה מקדמת, לא משנה כמה שנים אהיה שם, אפילו עד סוף חיי..אין ספק שלא אהיה מושלמת, אמשיך לעשות טעויות..להיכשל..אבל עצם ההתמדה היא הקידום שאקבל..אין תעודת סיום למקום הזה..במיוחד לא לאנשים כמונו שחייבם שיציבו להם גבולות, אבל איפושהוא גם חייבים שליטה..אנשים שבאו ממקומות חשוכים, כואבים, ומפחידים..

ריצי סיפרה היום שהיא בתקופה של לנטרל את עצמה מכל המקומות שלא טוב לה בהם, אם היא מרגישה שאותו דבר יכול להשפיע עליה ולו במעט, ולהזיק למצב רוחה..היא פשוט לא נכנסת לשם..

אז תגידי לי יקרה..תספרי לי את סודך? איך את עושה את זה לעזאזאל?מהו הדבר הטמון בך?

האם הוא התנתקות באהבה?

הבנתי היום שמי שזז הצידה, כנראה בורח ממציאות חייו, מרגיש מחובר מדי ומרגיש מדי..פוחד מהאמת...מהרגש הצף..

אז חברים בקצרה..

תתנחמו ברע

כי יש רע ויש רע יותר!

הוא חייך אליי חיוך רחב ונראה שבכל זאת מאוד שמח לראות אותי.

מיד התיישב על הכסא הגבוה ליד הבר ואני מיקמתי את עצמי מולו חובקת ברגלי את אחת מברכיו, מתנועעת לצלילי המוסיקה המתנגנת ברקע.... לאט לאט קדימה ואחורה, ימינה ושמאלה ממשיכה להתנועע על הכיסא בקצב המוסיקה והחרמנות המציפה אותי, ידיו לצידי גופו, מידי פעם מטפסות מעלה חולפות על פני על שדיי המושלמים, שולחת יד ומלטפת אותו ובאותה עת מלטפת את עצמי, עיני נעצמות ממגעו החם והוא מתחיל להתמכר לתענוג שמתפשט בגופי ...

פקחתי עיניים, נעצנו מבטים מלאי התפעלות ואוירה תשוקה, חולפת במבט על פני זכרותו המגיב למגע, לפיתת רגלי מתהדקת יותר.. כל הסימנים העידו כי היני רטובה.. האווירה הייתה מחשמלת והשינויים בגופותינו הורגשו. שולח יד בשנית ומלטף את פיטמתי מבעד לבד החולצה הנעים.."אוחח כן..אני אוהב את זה..אני אוהב אותם..השדיים המושלמים האלה...כל כך אוהב"..ואני מגרגרת מעט, מביטה בעיניים חתוליות..רוצה אותו בתוכי ברגע זה.. מתקרבת אליו לוחשת לו באוזן לבוא אחרי, ושולחת לשון חצופה לתנוך אוזניו..  מעבירה את ידי על ה"בליטה" במכנסיו... צועדים לכיוון חוף הים... מנצלים את הזמן לספר מעט על עצמנו..הדיבורים האלה כל כך מחרמנים אותנו וגורמים ליצר להשתלט עלינו.. רק מהסיפורים שלו, ומהדמיון שלי מתחושת הסקס שהולך להתרחש. לקחנו את שמיכת הצמר ופרסנו אותה בחול החם.. כנראה שלא הבין את הראש שלי אבל משכתי אותו מתייסר בזיקפתו. התיאורים והסיפורים על הסקס שחווינו כל אחד לחוד כבר שיגעו אותי לגמרי והייתי חייבת לחבק אותו.... היינו חייבים להרגיש אחד את השניה, להתפרק. נשמתי נשימה עמוקה מנסה להשתלט על עצמי לוקחת את עצמי בידיים ונרגעת מעט. ניסיתי להסתכל על הסיטואציה במבט מפוכח...החרמנות החלה יורדת והדם חזר לראש. המחשבות החלו לרוץ בקצב מסחרר.. העברתי תסריטים שונים בראש , הרמתי עיניים לשמיים וראיתי ירח מלא ומקסים מאיר את החוף  באור כה רומנטי שאפילו חובבת סקס מושבעת כמוני מתמלאת ברגשות משתפכים ולרגע אפילו דמיינתי לשמוע קול כינורות מתנגן מרחוק.

רעש הגלים המתנפצים הוסיף לאווירה הרומנטית הרגועה ולתפאורה המושלמת. הרגשנו כאילו אנו נמצאים באחד מאותם חלומות פופולריים.... "אני רוצה לנשק אותך" אמר, "אבל אני פוחד שתיעלמי כמו פיה מהאגדות. איך אני אדע שזה לא יקרה?" במקום תשובה רכנתי לעברו ונשקתי לו בעדינות פעם אחת ופעם שניה. עצמתי את עיניי מנסה להתמכר לטעמה המתוק של הנשיקה... ואז הגיעה נשיקה ארוכה חודרנית.. והוא מחזיר ומנסה להעביר לי בנשיקה את כל תאוותו. נעננו אחד לשניה.. ולשונותינו החלו במחול האש, נאבקות פעם זו שולטת ברמה ופעם השניה. הנשיקה ארכה נצח וכשנפרדנו סופסוף רק התבוננו זה בעיניו של זה..... אהבה לא הייתה שם רק תאווה גדולה... היה רצון עז וחשק גדול וחרמנות מאין כמותה... התנשקנו שוב הפעם רגועים מעט...הוא החל לרדת אט, אט במורד צווארי מושך את חולצתה לצדדים..... לא לבשתי חזייה שדיי העגולים התפרצו להם אותם הוא כבר הכיר ולא פחות התמכר.. שמחו לקראת בואו...  מעביר ליקוק מגורה על הפיטמה, נוגס נגיסות קלות בעטרה, חוזר לפטמה בנשיקה רטובה ונושף על העטרה והפטמה גם יחד.

כל כך נהנתי והתענגתי מהמגע.... האווירה הייתה כל כך נעימה שפתאום גיליתי שאני כבר לא מפנטזת ומדמיינת תוך כדיי איך זה הולך להיות אלא רק עושה ונהנת.הוא המשיך להעניק טיפול מסור לשני הציצים הגאים שהזדקרו לכבודו...  תוך שאני מושכת אותו לשמיכה הפרוש ונשכבת... מעביר יד הססנית מתחת לשד, תומך בו, לש אותו בעדינות ובולע אותו פנימה, עמוק לגרונו תוך שהוא יונק אותו בכוח. התחלתי להיאנק בקול וסילקתי את מכנסי.. ריח תאווה עלה באפי ושיגע את חושי.... איברו עמד לחדור לתוכי..רוצה לגאול אותי ...שנינו מעורטלים מביטים זה בזה ומחייכים זה לזה, ללא מילים. לא היינו צריכים מילים. נושכת את קלות סנטרו..את צווארו..יורדת אט אט לחזה שלו מתגרה בפטמותיו וממשיכה במסעי....והוא ממלא את גופי בנשיקות רטובות וליטופים קלילים יורד לכיוון מפשעתי...מעביר ליטופים גנובים בתוכי..."קדימה תעשה בי קסמים" לחשתי..והוא בשלו...  מחדיר לשון עמוקה לנרתיקי מגשש את דרכו בפנים, נושק לדגדגן המגורה שלי, פרצופו מרוח לגמרי במיצי גופי והתלהבותו לא שכחה.....חודר לתוכי באחת, מגביר את החיכוך בינינו, האנחות שלי הלכו והתגברו, הוא החלה למלמל בשפה לא מובנת לי וההשתוללות שלו הלכה וגברה. ההתלהבות הזו גירתה אותי יותר ויותר...הוא השקיע את כל מאמציו בריכוז להביא אותי לאורגזמה שאכן הגיעה תוך שניות.

שבוע שעבר כשנכנסתי הביתה, הקשבתי לשיחת הטלפון שבעלי ניהל בשפה שהפכה עם השנים לשפה השולטת אצלו,

האנגלית הרהוטה שלו...סה"כ אנגלית אתם אומרים? אחרי 20 שנה בחו"ל..חכו שתקשיבו.. מדהים....לא לאישיות, אבל למראה..מי אמר שאין לו דברים טובים?

לא חשבתי פעם שאת השפה הזו אלמד מהבעל שאחיה איתו, "שוברת שיניים" אבל מסתדרת..

הוא שוחח עם אחייניתו המתוקה מקנדה,ואישר לה להגיע אלינו למספר ימים עד שהיא תסתדר..הרמתי ראש מיד

והבטתי במבט מופתע, הוא החזיר מבט בעיניים בורקות ובחצי חיוך, וסימן לי בשתי אצבעותיו, "זה רק ליומיים"...הוא לחש.

המתוקה, בת 28 נולדה בקנדה למשפחה שכזאת, גדלה שם, והחליטה לעשות עליה לארץ לפני שלוש שנים

בעקבות אהבה, האהבה שלה קצת התרחקה ממנה, ה"גבר שלה חזר הביתה"., לשאוף אוויר מתחת לסינורה שלך אמא..

אחרי 6 שנים בקנדה.

ואנחנו, אני והדוד היחידי שלה שבארץ (בעלי לכל הלא מבינים), היינו צריכים לטפל במשבר שלה..להקשיב לה..

עבר הזמן, היא שרדה, התחילה קצת לעבוד, לפרנס את עצמה, גרה תקופה נכבדת במעון עולים שהמדינה מימנה לה..

אז, כשהחליטה לעשות את העליה לארץ, ובזמן שהיא המתינה לפינוי מקום במעון העולים, היא ביקשה לבוא להתארח אצלנו תקופה קצרה.....תקופה קצרה? איך הייתם מגדירים תקופה קצרה? יומיים? שבוע? חודש?

הסכמנו, איך אפשר שלא..בכיף, בשמחה..דלת ביתי פתוחה לאורחים, תבשילי ידיי טעימים, ביתי חמים בחורף וממוזג בקיץ,

אז למה לא?

קצת לפני נסענו אנחנו לקנדה, לשמחה משפחתית, התארחנו בבית אחותה הגדולה תקופה של שלושה שבועות,

עם תינוק בין שנה, שמתעורר בלילות, ויותר מוקדם בבקרים, בהפרש של 7 שעות.. ומחליט שמדרגות הוילה (לא הרבנות)

שמובילות מקומה לקומה דומות למגלשה..לכו תרדפו..שלא נדבר על טיסה של 12 שעות, כשכל יושבי המטוס, הנשים שלהם, הסבתות, והנינים, פשוט מנמנמים...והוא החמוד הפיצפון מחליט לטייל לו באגפי המטוס..ולהעיר את כולם בצרחות של פליטה או כאב בטן או שסתם לא בא לו לישון..לא מומלץ חברים, ממש לא.

הקיצר, באותו הזמן, שהייתה של א' אצלנו התעכבה והתארכה לה מבלי הודעה מוקדמת, והגיעה לשלושה חודשים,

גרנו בדירה יותר קטנה מזו הנוכחית, הייתי צריכה להקפיד לבשל לה אוכל שלא נגע בו גוף חיה מפני שהיא צמחונית, לעשות כביסות, לערוך קניות יותר מפעם בשבוע, שמא לא יחסר דבר..להתחשב במצבה המעורר בגלל הפרידה, לשלם חשבונות כפולים, טלפון,סוללארי, ועוד..למזלי רק שכר הדירה לא השתנה..

לאט לאט זה התחיל להציק לי, בדיוק התחלנו במשבר הנישואים הגדול, המדובר...ודברים הפכו קשים, חוסר שקט, חוסר פרטיות, ומועקה, מצב כלכלי ירוד..אז ביקשתי מבעלי שישוחח איתה, שיעשה את זה יפה, זה לא יכול להימשך ככה..זה מאוד קשה לארח מישהו בבית קטן, ללא עזרה ..אולי זה נשמע קצת אגואיסטי, אבל הסבלנות שלי לא יכלה שלא לפקוע אחרי שלושה חודשים, לא היה באפשרותי להמשיך לשמוע את ההתבכיינות שלה, וכבר נגמרו לי האנרגיות בשיחות איתה שהיו מסתיימות באמצע הלילה.."על כמה שהוא לא מתאים לה".."וכמה שהיא יפה וצעירה, והיא יכולה למצוא גבר הרבה יותר טוב ממנו"...טוב נו, זה ידוע שקל יותר לייעץ מאשר לבצע..

אז שלשום אחה"צ א' היתה צריכה להגיע, ובאיחור אופנתי כשכבר פחדנו שקרה משהו, היא הודיעה שהיא פיספסה את הטיסה, כל כך מתאים לה, כל כך חסר אחריות....היא באמת בחורה טובה, מקסימה, לא מזיקה, ואוהבת אותי מאוד, מתייחסת אלי כמו חברה גדולה וטובה, משתפת ומתייעצת, אבל החוסר אחריות שלה, וחוסר העצמאות, יכול להטריף עלי את דעתי....וזה כי אני באתי ממקום אחר, ממקום של עצמאות בגיל צעיר, של אחריות, למרות שבמשך השנים שעוברות אני מוצאת שהאחריות על אחרים גדלה אצלי,והאחריות על עצמי נעלמת...נולדתי להיות מטפלת..

ובכן, היא נחתה היום בשעה טובה ומוצלחת, ומתארחת אצלי..זמן השהייה אמור להיות "כמה ימים", יש לי הרגשה גדולה שאלו שוב יהיו "כמה חודשים" ולא בא לי, אין לי כוח נפשי, פיזי, כלכלי..ואני לא מסוגלת היום לארח ולהשקיע באורחיי כמו פעם, אני מנסה להתעסק בעצמי, בלשפר את ההרגשה שלי, לעבור משברים, לשכוח זכרונות כואבים....אבל היא כל כך חמודה, בחיי, שכואב לי עליה למרות זאת, אני לא אגיע למצב של לבקש שוב שתעזוב, אבל אני אנסה להבהיר לה דברים, לא לשתוק כמו פעם... כבר שפיניתי לה את החדר של הילד על מנת שתוכל לאחסן את התשע אלף מזוודות שהיא הביאה, אמרתי לה "יפה שלי, קחי סמרטוט, מלאי דלי..ותעבירי כדי שיהיה לך חדר נקי"..

"רדי בבקשה לקנות לי סיגריות, ולשפוך את הזבל" אני לא הספקתי לעשות את זה, אתם יודעים למה?

כי היא איבדה, פ-ש-ו-ט איבדה את השמלה המחוככית הירוקה , עם השסע הארוך שהזמנתי דרך אחותה בקנדה,

אותה שמלה שהייתי אמורה ללבוש עוד חודש לחתונה של אחי....!!

אז הייתי עסוקה בלחפש שמלה אחרת ולפרוק את ייגוני..

חרא של חיים כבר אמרתי?

נ.ב – כל תמונות העירום עברו לתיקיה סודית במחשב, בעיה בפני עצמה J