דרך החיים

אז התחתנו הבאנו ילד מדהים, והתחילו הבעיות אין ריגושים, אין אהבה, אין תמיכה, קושי כלכלי,,,,,,,,,,,,,,,

ואני מלאה באהבה רוצה להעניק אותה למישהו.....חולמת בלילות על כל מיני גברים חסונים ויפים כאלה ...............מלטפים אותי בשיער הגלי שעל ראשי, מחבקים אותי בחום, ומנשקים אותי בצווארי. עוטפים אותי באהבה אין סופית............

מרגישה נחשקת שוב, מרגישה נאהבת, וואי.........כמה זמן לא הרגשתי ככה, כמה הייתי רוצה לאהוב על באמת ושיאהבו אותי, מחפשת כל מיני ריגושים במקומות אחרים, ריגוש של קניות, ריגוש של טיול, ריגוש של לשבת מול הטלויזיה.........אבל הריגוש האמיתי איננו, נעלם, אוהבת אותו שלא תבינו לא נכון אבל האהבה הפכה למין הרגל מגעיל שכזה, שברור מאליו שהוא בעלי ללא כל תקשורת אחרת.........ואני מתפללת להיות נאהבת, איזה ימים מגניבים הייתי עושה ברווקות שלי, לא מחשבנת לאף אחד עושה מה שבא לי, ותמיד משיגה ..........

הפנטזיות האלה מלוות אותי בימים האחרונים כל רגע, כל דקה, נשימה עמוקה ואני מתעוררת, יש לי את הלחלום בהקיץ ולפנטז, אני נהנת מזה, לפחות מזה חחחחחחח.............

המשך יום טוב