דרך החיים

חגי תשרי היקרים, אני כותבת לכם בלב רחב את מה שברצוני לבקש ממכם...אולי תיגמרו כבר?!!!!

גרמתם לי להבין כי אני מכורה לשיגרה היומית שלי שמתחילה ברבע לשש בבוקר ומסתיימת בחצות, ומכורה יותר למקום העבודה שלי, אף פעם לא רציתי שתשאירו את זכרונכם ותעלמו כלא הייתם, במיוחד שטרחתם להגיע בשישישבת, התבאסתי נורא שלא איבדתי את עבודת ימי החול..

אני חושבת שהגזמתם כבר, בלתי אפשרי שאנקה בגללכם את הבית 3 פעמים בשבוע, אבשל כל יום, אכבס 5 מכונות, ואשאיר את הכביסה מוכנה לקיפול עד שהאמא של התחתונים יתקמטו, נבצר כוחי מלשרת אתכם קיבינימט.

אז מה חגים יקרים, סוף חגי תשרי נראה באופק? והשיגרה דופקת בדלת ביתי הקט, אז אולי תגידו לי יקיריי, למה דווקא היום כשחזרתי לעבודת חצי יום של חול המועד המניאק, בשעה 10:00 בבוקר כבר נעצמו עיניי וניקרו לאור מסך המחשב המתפאר בפניי, וזועק "קדימה רובוטה"!

ואולי גרמתם לי לאבד את סבלנותי? ואולי אני לא סגורה על עצמי? ואולי השיגרה המשעממת מעסיקה אותי יותר ממכם? פעם מישהו יקר אמר לי "ששיגרה זה דבר רע", לא ידעתי זאת עד שנכנסתם השנה לתוקפכם הארוך.

במקום לחזור לעבודה כלביאה שליקקה את גוריה בימים האחרונים, גרמתם לי לשתות קפה שחור.בוץ.חזק.תורכי בשעה 10:00 בבוקר מבלי להניד עפעף, ובכל שלוק הרגשתי את ראשי סחרחר עלי יותר ויותר..

אתם גורמים לעייפות מצטברת, מפליי מחשבות שנסחפים להם באבוביי הנהר, (כוס אומו מישהו קודח בקיר ומוציא אותי מהריכוז)..

ואולי נדפקתי? ואולי אני משועממת, ובא לי לישון וגם קצת להקיא? ויש לי בחילה הידעתם?

אז תפסיקו להאכיל אותנו אוכל ועוגות ותיצאו מחיי במהרה כרגע, ונאמר אמן!

מתי זה כבר יקרה?!?!

טירוף המלווה בתשוקה אדירה שפרצה מתוכי, רצון להעלם בתוך זרעותיו...לעצור את הזמן שלא יעלם מלכת.

שעה אחר שעה והדופק מואץ, נגיעה של ידיים רכות כאילו פורטות על מיתרי גופי...עדינות, נוגעות..

משתוללת כמו חיה פצועה צמאה לעונג, גופות מחוברים ורעד קל של התרגשות, כמיהה..

כאב אין סופי שלא יכולתי להרפות ממנו, רצון לנשק את גופו החטוב להפליא, להרגיש את פיו ולשונו נוגעת בכל איבריי..

שיחה קצרה ולהט נוסף לנשיקה חסרת מעצורים, שיחרור הגוף והנשמה.

ריח בושם משכר מתערבב עם ריח סקס וערגה.

ידיים מלטפות גוף בשקיקה, מבט בעיניים וחושך מוחלט, קל להתחבר למסתורי הלב..

מתנשקים, מתחככים, מעבירים לשונות רטובים, אורגזמה ועוד אחת..

טעם זכרותו המתנגן וגודל בפי, ממלא אותי, ידיים לשות שדיים ביסודיות רבה...

אגנים נעים בקצב מושלם, ליקוק אצבעות וטעימה של נוזלי הגוף..

ניסיון לשמור על שתיקה, אך מנגד רצון לצעוק ולדבר..

אנחות משתחררות והופכות להד בחדר, קצב הופך מהיר...

מבטים בגופי, גורמים לי להבין שזה אמיתי...שהוא מתענג ממנו, ממני...

חום גופו פולט ומשאיר סימנים לא נראים...

אני בימי חרמנות כאלה, לעזאזל!!!