החיים שווים חיים, כדאי לכם לחיות

החיים זה דבר מסובך.

והבלוג הזה שלי... טוב, מי יודע מה הוא באמת שווה? איך אפשר בכלל לתעד את החיים בכתב ולהעלות אותם על השרתים? לא שזה לא אפשרי עקרונית, אני לא יודע, אבל כן יודע שמעשית – לא באמת אפשר לכתוב כאן הכול. והחיים מסובכים מדי מכדי שאפשר יהיה לתעד אותם באמצעות מילים.

ולמה אני כל הזמן עם הפילוסופיות שלי? מה זה נותן לי? טוב, אני מניח שזה פשוט אני. אין מה לעשות. וזה גם, אני מניח, די עיצב אותי. לא רק זה, אלא בוודאי גם דברים אחרים. והכול קשור יחד. ואני מניח, שלמרות שאין טעם לחפש חוט מקשר בין כל המאפיינים של בנאדם, זה די חלק ממכלול בלתי נמנע שמאפיין אותי ומורכב מהרבה דברים קשורים, והוא מה שהביא אותי להיות מי שאני עכשיו. אם זה בכלל שווה משהו.

והאם אני בכלל מבזבז את הזמן שלי כרגע, כשאני כותב בבלוג? הרי אף אחד לא באמת קורא אותו. אולי כמה. ואולי כדאי בכלל להעלות כאלה דברים ב-Notes בפייסבוק? לא, נראה לי שאני אהיה נאמן עדיין לבלוג הזה שלי. לפי מה שאני זוכר, כשהייתי צעיר יותר היו תקופות ש"טיפחתי" אותו והחזקתי אותו פחות או יותר חי ונושם, אם אפשר בכלל לקרוא לזה ככה. בתקופות "יובש" היה חשוב לי להעלות פוסט מדי פעם, כדי למנוע סגירה של הבלוג בשל חוסר עדכון. למרות שעכשיו זה כבר פחות מעניין אותי, אולי בגלל שלמרות שחשבתי שקראתי פעם איזה תקן שהביא אותי לכל העדכונים האלה, בסוף התבהר לי שזה לא נכון וכנראה הבלוג לא ייסגר מחוסר עדכון. בקיצור, בשורה התחתונה, עדיף לי לעדכן פה מאשר בפייסבוק, כדי להיות נאמן לאני הצעיר יותר. וחוץ מזה, קישרתי מהפרופיל שלי בפייסבוק לכאן, למרות שאני לא חושב שמישהו באמת ראה את זה ונכנס.

אבל מה זה כל התמונות והרשימות האלה בצד? נראה כמו גיבוב חסר ערך של שטויות. אני לא מאמין שכתבתי באמת את כל הדברים האלה פעם. זה לא מתאים – יש לזה רושם יותר מדי... יותר מדי... טוב, אני לא מעוניין לכתוב את המילה שעומדת לי על קצה האצבע. כמו שאמרתי, לא באמת אפשר לכתוב פה הכול. או, אבל הנה אני רואה שכתוב פה "וגם חושב שהכפתורים שלמטה הם סתמיים". לפחות זה. ואני מבטיח שזה לא משהו שהכנסתי עכשיו, נראה שזה טקסט ותיק בדף הזה.

טוב, אני מבין שזה די הגיוני למעשה ששמתי את הדברים האלה פה – הרי מתי אני נמצא פה בדף הזה? רק בשעות שעמום. כמו עכשיו.

טוב, זהו. נראה לי מספיק להיום. אני מתחיל לעסוק בעניינים תפלים מדי. ואין אף אחד שיעצור אותי מלעסוק בשטויות – רק אני. עדיף כבר לישון.