נבכיי נשמתי

תקופה עמוסה. חגים זו תקופה עמוסה, תמיד.

השנה אירחנו המון אנשים, היינו בהרבה אירועים, וכמובן היו לנו אירועים משלנו. אני גם לא ממש מרגישה צורך לעדכן, טוב לי כרגע, למרות שלפני כמה ימים רציתי למות כשהבנתי שאבא שלי מחק לי את כל ההארד דיסק.

כמה טוב שיש בלוג שלא נמחק אף פעם. כמה טוב שיש אינטרנט.

עוד 4 חודשים צבא. זה כל כך רחוק ואני כבר לא יכולה לחכות. זה כמו המתנה מיגעת לטיפול שיניים ארוך ביותר. אני רוצה שזה יהיה מאחורי כבר, אני רוצה כבר להתחיל עם החיים שלי באוניברסיטה, בחיים.

סיימתי קריסיס קור, והסוף בא לי ממש בהפתעה, המשחק היה קצר יחסית. לא התרגשתי כמו שאני מתרגשת בדר"כ, אבל כן זז לי משהו בפנים. משחק נפלא, אני כל כך שמחה שקניתי את הPSP הזה. השקעה חכמה.

Dido חזרה אחרי המון זמן שלא שמענו ממנה, ואני רק יכולה לברך על זה. כמה שאני אוהבת את הזמרת הזו.

ועכשיו זה סתם מחשבות רנדומליות, אז ברשותכם, מקלחת ולישון.

נועה.