נבכיי נשמתי

לרובכם בטוח יש משפטים שמהדהדים בכם, ששמעתם ברחוב, בסופר, שמישהו יקר אמר לכם, שמישהו הפתיע אתכם.

בי יש המון משפטים כאלה, מסיטואציות משונות ושונות. מידי פעם אני בוחרת לשלוף אחד, אחד שיתאר את הסיטואציה בהווה באמצעות התרפקות על העבר.

"אל תחזיקי את כל העולם על הכפתיים שלך" היא אמרה לי. צדקה.

התמודדות עם מחלה זה סוחט, זה סוחט כפליים כשיודעים שהתמודדות הזו היא לא זמנית, היא לכל החיים. זה סוחט פי שלושה כשהכוח היחידי שאני שואבת בכדי להתמודד הוא מעצמי. זה סוחט פי ארבעה כשאמא שלי בוכה לי מול הפנים כשאני אומרת לה "זה כנראה לכל החיים".

ובמצבים כאלה בורחים. בורחים למקום המוגן היחידי שאני מכירה. העבר והגעגועים לאנשים היחידים שיכלו אי פעם לנחם אותי, שלצערי כבר לא נוכחים בחיי.

כמעט שחכתי איך זה להמצא במצב נואש לבד. במצבים כמו כאלה שחוויתי בגיל ההתבגרות. איזה מזל שיש לי את המציאות שתדפוק לי על הדלת מידי פעם ותזכיר לי.

מעטים בני ה-18 (או הכמעט 19) שיכולים להעיד איך זה מרגיש להיות בין לבין. בין ההגדרה של "נורמלי" לבין ההגדרה של "נכה". מעטים בני האדם בכלל. כי כשמוגדרים כנכים, כולם עוזרים ומחבקים, או לפחות משתדלים לתת את האשליה הזו. כשמוגדרים כנורמלים אף פעם לא עוברת לנו בראש המחשבה מה היה קורה אם. מה היה קורה אם יום אחד הייתי מאבד את התחושה ברגל שמאל.

כשנמצאים בין לבין יש את הפחד. הפחד לעבור מהגדרת הנורמלי לנכה ומצד שני הרצון הזה להפסיק להרגיש את הכאב, לגמור עם זה, להגיע לתחתית ומשם להתמודד. יש את הבדידות וחוסר האונים שבמצב הביניים. ונכון, הכאב שלי לא גדול, הוא רק קיים. ונכון שאני רחוקה מאוד מלעבור לצד השני. ובכל זאת, בכל לילה יש את הפחד. הפחד להתעורר במצב לא מוכר.

כשהאמונה והבריאות נלקחים לך, ואתה נותר גלמוד במרכז החדר השחור, במה עוד נשאר להאחז?

לפעמים אני חושבת שכל אירוע במהלך החיים שלי הכין אותי לבא אחריו. האכזבה מאמא, הכמיהה למשהו שלעולם לא יהיה שלי, האירוע ההוא, המוות, ועכשיו החולי. וכאילו שלא יכול להיות רע יותר, זה בעצם תמיד יכול להיות, ואני תמיד מופתעת מחדש.

נמאס לי להיות תמיד במצב אחר ושונה לגמרי בחיים ביחס לכל בני גילי. אני מרגישה כמו חייזר שלא מצליח למצוא את עצמו בשום אוכלוסיה. ואם לבדידות אני כבר יכולה לומר שהתרגלתי, לחוסר האפשרות לשנות את העובדה הזו עדיין לא. אני מניחה שגם זה יגיע בזמן כלשהו.

"את צריכה ללכת שוב לאורטופד, שיכתוב שהחמיר המצב, ואז לחזור לוועדה חוזרת. זה מה שאני ממליץ לך לעשות" אני לא מאמינה שאחרי זה עוד אמרתי לו "תודה רבה".

ואחרי כל המחשבות האלה שוב עולה המשפט שלך. אף פעם לא הצלחתי באמת להבין אותו בהקשר שהתכוונת אליו. לדעתי התכוונת לתספרי, תדברי, השאלה עם מי. איתך? זה קצת מגוכח. את לא באמת רצית שאדבר איתך, אחרת הייתי יודעת. אם מי בדיוק רצית שאדבר? תראי לי בבקשה. הא אופס, את שחכת ממני כבר. חבל, כמו שהיית נוהגת לומר.

איך אני עדיין מצליחה להתעורר בבוקר בבסיס ולעבוד אין לי מושג. איך אני מצליחה לשדר עסקים כרגיל. מאיפה כל זה? ואולי עדיף להתמוטט כבר וזהו.

Bring me back my normel life... how have I come to this?

אלכוהול. דחוף.

נועה.

I'm a victim of circumstance always willing to take a chance
A unique individual and my pain is residual

With theres duality to i say f*** this calamity
I'm aware of my sanity but inside I don't wanna be

I've got this world on my shoulders weighing down like a boulder
All these things that I'm questioning is the sum above everything

Oh I'm bitchin' about this now try releasing but don't know how
I accept the way that idea even though I know I can give now

If I am not the one
Still I won't step aside
What have I become?
A victim of a foolish pride
If I am not the one
Then tell me why I act this way
Your one begotten son
Has made everything you feel

With all the glamor and glory well I'm not leavin don't worry
There's so much more to the story cause I'm an infinite quarry

Ohh this is my only version of what I see and imagine
Everything I am witnessing. Hey! Is anyone listening?

Its too late to be lookin' back. Its the ways we can react
A mind is so pitying don't you follow that reasoning?

Owww your struggle is where we shine I wont let this be left behind
There's a purpose for everything with the thinkin' we strengthening now

If I am not the one
Still I won't step aside
What have I become?
A victim of a foolish pride
If I am not the one
Then tell me why I act this way
Your one begotten son
Has made everything you feel

If I am not the one
Still I won't step aside
What have I become?
A victim of a foolish pride
If I am not the one
Then tell me why I act this way
Your one begotten son
Has made everything you feel

If I am not the one
Still I won't step aside
What have I become?
Victim of a foolish pride