נבכיי נשמתי

"למה את מחכה?? שהרמזור יתחלף? סעי כבר!"

"למה את לא מסתכלת במראה, מישהו היה יכול לבוא משם!!"

"מה את עושה?? לאט!"

"לא הסתכלת מספיק"

"מה קורה לך?"

אלו ועוד אפשר לשמוע ברכב בזמן שאני נוהגת. לפעמים יותר, לפעמים פחות. סליחה הורים נכבדים, בפעם האחרונה שבדקתי אתם לא מורים לנהיגה. בפעם האחרונה שבדקתי אתם נוהגים לפעמים יותר גרוע ממני. בפעם האחרונה שבדקתי אין לכם שום סמכות להורות לי איך לנהוג, כי אני יודעת.

חשבתם, אולי בצורה היפוטתית שכזו, שלא סתם עברתי טסט ראשון? זה לא שאני מתרברבת, באמת היה לי מזל שעברתי, ובכל זאת?

אז באיזו זכות אתם באים ככה והורסים לי את כל הבטחון העצמי?? אז נכון, אני עושה טעויות מידי פעם, אבל אני לומדת מהן. אני תמיד נוהגת לפי החוק, ובפעמים שקצת לא זה רק בגלל ההערות המטופשות שלכם שמבלבלות אותי. זאת את אמא שהרגלת אותי ללחוץ על הגז כשהרמזור ירוק. אחר כך את מתפלאת למה פתאום הוא עובר לצהוב ובגלל שאני מהירה מידי אני לא יכולה לעצור? אווו, מעניין למה.

ואתה אבא, זה אתה שנוהג בלי חגורת בטיחות, ובגללך כמעט קיבלתי דו"ח. זה אתה שלא מאותת כשהוא פונה ומדבר לעצמו בנהיגה, אז אתה בא אלי בטענות למה אני לא מסתכלת במראה הימנית בפניה ימינה?! מה זה השטויות האלה, צריך להסתכל על דברים חשובים יותר כמו הולכי רגל והכביש בפניה ימינה. באף שיעור נהיגה לא אמרו לי להסתכל במראה בפניה ימינה, כי זה פשוט מטופש. אפשר לחשוב שאתה מסתכל, פפט.

שיגמר כבר הפאגינג מלווה הזה, לא יכולה לסבול את זה יותר, זה רק הופך אותי לנהגת גרועה יותר.

שיגמר יאללה. שיגמר.

נועה.