לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נבכיי נשמתי


A woman is like a tea-bag: you never know how strong she is until she gets into hot water - Eleanor Roosevelt

Avatarכינוי: 

בת: 34

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

לפרוס לכן אותו?


אין לי ממש מצב רוח אז אני רק אתעד כאן מקרה שקרה לי היום בקניון, רק כי הוא באמת היה מאוד משעשע ולא שגרתי.

אני ואמא שלי היינו היום בקניות. בערך בסוף הסיבוב היינו נורא עייפות ורצינו סנדוויץ' בבית קפה, רק הבעיה היתה שהם היו יקרנים זוועה. אז החלטנו לקחת לחם ולהכין כריכים בבית. ביקשנו מהמוכר את הלחם שנראה הכי מפתה, במחיר סביר.

איכשהו היה בו משהו שאנן כזה ומוזר, מאוד אדיש. לקח לו משהו כמו 3 דקות לשאול אם לפרוס אותו, ואמא שלי השיבה שכן.

טוב, הבנאדם מוציא את הכפפות, שחס וחלילה לא יהיה משהו לא סטרילי, ומתחיל ללבוש אותן בשיא האדישות. הכפפות לא היו כפפות מנתחים, אלא כפפות נילון שקופות כאלה, מהסוג שציירים משתמשים בהם. בכפפה שהוא לבש על יד אחת היה קצת יותר מידי אוויר באצבע אחת, אותה האצבע שאחראית על התנועה המשולשת המסמלת "fuck you". לכן, בעודו לובש את הכפפה נוצרה בטעות צורה של אותה תנועה מגונה. התחלתי להקרע מצחוק. הבחור הבין שאני מסתכלת לו על הכפפה ואז הוא הסתכל וקלט מה יצא לו. הוא נורא התנצל, ואמר שהוא לא מתכוון וזה ממש יצא בטעות. הוא גם הסמיק בטירוף.

חחחחח זה היה ממש משעשע.

אמא שלי? היא בכלל לא הבינה למה צחקתי.

נועה.

נכתב על ידי , 11/8/2008 23:00   בקטגוריות מצחיק  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



16,069
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , 18 עד 21 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnoa-sama אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על noa-sama ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)