FIV דומה מאוד לשם HIV. כן זה איידס, אבל איידס חתולים. נגיף הFIV פועל כמעט באופן זהה לנגיף הHIV שתוקף בני אדם. חתולים יכולים להיות נשאים כל חייהם, וכשהמחלה פורצת היא משמידה תאי דם לבנים עד כשל מערכתי כולל, מוות.
היום החתול שלי התגלה כחולה בFIV. מחר נדע יותר טוב מה מצבו הכללי, ועוד כמה יש לו לחיות.
אמא שלי בטוחה שזה יכול להדביק בני אדם, וכמה שאני מספרת לה ומסבירה לה שזה לא, היא לא מקשיבה. היא רוצה להעיף אותו, אחרי כל השנים האלה, היא פשוט ככה, תעיף אותו? הייתי רוצה להאמין אמא, שאם אני הייתי חולה באיידס את לא הייתי זורקת אותי לרחוב, אבל מי יכול לדעת? איך את יכולה לעשות את זה? ועוד אחרי שפעם לקחת ממני בעל חיים מאוד יקר לליבי רק בגלל שפחדת על אחי כשהיה קטן? בגלל הפחדים המטופשים והלא רציונאלים שלך אני צריכה לסבול? למה. ומילא, את החיים שלי כבר הרסת, אבל מה עם גיא, אחי הקטן, עליו את חושבת? לא נראה לך שגם עבורו זו תהיה טראומה? להיפרד מבעל חיים זה להפרד מחבר, ואולי את לא מבינה את זה כי כל החיים שלך לא אהבת חיות, אבל זה לא אומר שאת צריכה להתנהג ככה.
אני נשבעת שאם את תעשי את זה אני עוזבת את הבית. אני אקדים את הגיוס, אבקש בסיס סגור ואכריז על עצמי כחיילת בודדה. אין לי שום רצון להיות קשורה למשפחה כזו, שרק הורסת לי את החיים שוב ושוב ושוב.
כל כך כואב לי עליו, על הדבר האחרון שנשאר לי מהילדות, היצור המקסים הזה שהוא חבר תמיד. אני יודעת שבקרוב הוא ילך. אם זה לא עכשיו אז עוד שנה, שנתיים. זה כשלעצמו כואב, אז למה לעזאזל, למה אני צריכה לבכות בגללך כל הזמן אמא? בגלל הפחדים המפגרים שלך.
לא רציתי לשנוא אותך, אבל זה משתלט עלי כל פעם מחדש. איך את יכולה לבקש ממני לאהוב אותך אחרי כל זה? איך?
ושוב מוות. וכל הזמן מוות. כל הזמן. פרידות כל כך רבות... ממה עוד אני צריכה להפרד הא? תגידו לי, עוד כמה אני צריכה לסבול? עוד כמה.
נועה.
נ.ב.
לפני שבוע בדיוק הבלוג שלי חגג 3 שנים. רציתי לכתוב על זה פווסט חגיגי וגדול ונחמד. ושוב המציאות שינתה את פני הדברים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
