נבכיי נשמתי

אז מי הוא האמריקאי אתם שואלים? ובכן, להגדיר מיהו אמריקאי יהיה הרבה יותר קשה מלהגדיר מיהו ישראלי, אבל אני אנסה לתאר מההתרשמות הקצרה שלי מהם.

האמריקאי הוא בראש ובראשונה יליד ארה"ב, או אחד כזה שאף אחד לא באמת זוכר שהוא לא נולד שם. לאמריקאי יש לפחות 40% שומן בדם, ומשקלו הממוצע עומד על 90 ק"ג (בזכות האנורקסיה). הוא מאוד אוהב בשר בלחמניה בכל צורה ווריאציה של העניין ומשתדל להכניס את המילה "פאק" אחרי כל מילה שניה במשפט. האמריקאי שלנו לא באמת מודע מה קורה מסביבו, אפילו לא במדינתו שלו (ואני מדברת על הסטייט). בוא נאמר שאם תבקש הכוונה ברחוב, סביר להניח שפשוט יחשבו שאתה סוג של תמהוני משוגע. בכלל, האמריקאי מאוד אוהב להתעסק רק בענייניו שלו, כלומר במה לאכול כרגע, מאשר בעניינים כמו אממ... להכיר את המקום שבו הוא גר?

האמריקאי מאוד דואג לסביבה. הוא כל כך משתדל למצוא דלק מתירס, או למחזר, אבל מה? עדיין קונים בשקיות ניילון, קופסאות פלסטיק נמצאות כמעט בכל מוצר מזון, וכמובן תרסיסים שאינם ידידותיים לסביבה בעליל.

האמריקאי מאוד אוהב פוליטיקה. מה הנשיא המתמודד אוכל, שותה, או חושב בזמנו הפנוי אלו עיניינים ברומו של עולם. אכן, שערוריית לבושה של אשת הנשיא-אולי-לעתיד מקיין היא סקנדל מזעזע ללא שום צל של ספק.

אבל יאמר לזכותו של האמריקאי- הוא קפיליסט מושלם. קניות הן עיניין של השגרה, למעשה רוב בילויי סוף השבוע מתנקזים למרכזי קניות אדירים, בסדרי גודל אחרים לגמרי מכל מה שאי פעם ראיתי בעולם. כל כך הרבה מוצרי ביגוד, הנעלה, טיפוח, ומותגים בעיקר, הכל כל כך זמין, במחירים כאלו נמוכים, זה יהיה פשע לא לקנות!

האמריקאי חושב שהוא עשיר, למעשה הוא בטוח שתמיד יהיה עשיר. פתאום, הוא מגלה שלא. אופס, "יוסטון ווי האב אה פרובלם", הכסף נעלם! הצילו! הלפ! הנשמה! עזרה ראשונה! call 991! מישהו! הלו!!!!! משבר הסאב פריים מחרפן שם את כולם. הכסף בורח לכולם מבין האצבעות. "אוויי מה נעשה עכשיו בימי ראשון?!" מבכה האמריקאי. למעשה, כבר מוכרים בכל רשתות הטלוויזיה המובילות בארה"ב אמצעים להפגת המתח כתוצאה מהמשבר, נוצרו תוכניות טלוויזיה להרפיה והרגעת המורל הלאומי. כן רק האמריקאי יכול לפחות בעיית כספים באמצעות קנייה.

ולבסוף, בתמציתו הקטנטנה של האמריקאי עומד הדגל. מאוד מרשים הדגל הזה, והוא גם מאוד חשוב עד כדי כך שתוכלו למצוא אותו ב99% מהמקומות שתבקרו אי פעם שם. הרי מה עוד יש לאותו שחור דלפון שדובר ספרדית וחי ברחובות ברוקלין במשותף עם טום קרוז המסוקס, העשיר, המגה-מפורסם בבוורלי אי שם בLA? דגל. האם ידעת אמריקאי חביב, שפעם היו רק 7 כוכבים בדגל? אופס. פעם אתה, כן כן אתה, התושב החמוד מנוודה שבמדבר, אתה לא היית שייך לדגל. בעצם, כנראה שגם ברגעים אלו ממש אתה אינך שייך לאותו דגל כשהדבר היחידי שמעסיק אותך הוא בועה אחת גדולה בשם- כסף.

נועה.