נבכיי נשמתי

אז כתבתי פווסט פורקני ומגעיל משו. עוד אחד לאוסף. אז בא האינטרנט והחליט לא לפרסם את הקטע. האינטרנט שלי מצנזר אותי, יפי היי.

אז אני לא אכתוב את אותו הפווסט, רק מילה אחת- דכאון חגים.

שונאת אותו, וכל שנה הוא מגיע מחדש. לא פלא, עם המשפחה שלי.

לפחות הביאו לי דיסק בלוזי ודכאוני לשמוע בעיתות שכאלה של אסף אבידן.

יש לי 18, אני רוצה בירה, והיא עדיין לא כאן. האבסורד.

נועה.