איך תמיד אני אוהבת לסבך את המצב שלי איך תמיד אני רוצה משהו שאין ביכולתי להשיג אותו, ולעומת זאת יש משהו שהוא לא פחות טוב,ואולי דווקא יותר טוב והוא ממש מתחת לאף שלי, ואני נותנת לו לחלוף, [אולי צודקים שאומרים שמ שקשה להשיג רוצים יותר]
ויודעת שאני אתחרט וישלי קצת מחשבות על לאחוז בזה בכל הכוח, אבל זה רק בראש, והידיים-בתוך הכיסים.
אז אני רק מעיפה מבט וחוזרת לרצות מה שלא יהיה בכוחי להשיג, ואולי עדיף שאני לא אשיג.
והמטרות מתחלפות והגעגועים לאותם דברים שחלפו רק גובר.
אני כל כך צריכה כוחות בידיים אני כל כך צריכה לאחוז במשהו ולא לשחרר.
אסור לי לשחק ברגשות. אני צריכה להיזהר.
אני צריכה לקחת את עצמי בידיים, הדרך ארוכה אבל כבר התחלתי, בסופו של דבר אני יודעת
שאני אמצא את עצמי במקום בו חלמתי שאני אהיה.
אני אעשה שהחלום זה יתגשם, אני חייבת את זה לעצמי ובגדול.
ושזה יקרה הבטחתי שאני אשקה את הפרחים בחוץ וזה יפרח בתוכי.
ואתה תהיה הפרח, הפרח שלי.
ואני אשמור עליך, אני מבטיחה, אני אתן את כל מה שאני לא יכולה לתת עכשיו
רק בקשה קטנה לי אליך, תשתדל לא לשרוט אותי עם הקוצים שלך.
זה כואב שאת דוקר אותי-אפילו שזה לא בכוונה.
רק אם יכולת לדבר ולהגיד לי שאתה מחכה.,
אבל אתה תחכה נכון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
