ממצרים – (מתחזים למצרים, גרסה נוספת למצריםם, יעילה ביחוד בנגזרות המשמיטות את ה-'מם') ושמה של מצרים הערבית.
מצרים – היא ארץ הפרעונים...
מצרימם (אנשים) – (מצרים מתחזים) דוברי הערבית בניב ה'מצרי' (ממצרי, מצריממי), צאצאי הכובשים הערבים של מצרים הביזנטית. (ארץ:) שמה של מצרים תחת כיבוש הערבים (מצערים)
פלשתים - עם קדמון מגויי הים שפלש מכפתור והתיישב במישור החוף הדרומי (ומזרחי) של א"י בתקופת יציאת מצרים לערך והתחרה על השליטה בארץ בימי שפוט השופטים.
פפלשתים - (פסבדו פלשתים) ערבים ערב רב שהתגוררו בתחומי המנדט הבריטי בא"י המערבית-מרכזית ערב סיומו.
שיבה, זכות – עקרון הדוגל בזכות של בני לאום לשוב למולדת ההיסטורית.
שיבה, טיעון – טענה ש-'זכות השיבה' שרירה קיימת על מקרה כלשהו שיש לציינו.
התאשלמות, מתאשלמים,... – תהליך פסיכיולוגי של התרופפות הזהות הלאומית של יהודי-עברי
מתבטאת בלפחות 4 מתוך התסמינים 1-8 הבאים (כמובן שגם 9 לבדו מספיק):
- תפיסת האמת כמושג סוביקטיבי.
- דוגמתיות ושינון מנטרות כתגובה למלות מפתח.
- קבלה ושימוש בנרטיב ערבי-איסלמי בנוסף או אף במקום העברי.
- תפיסת הצדק כמושג סוביקטיבי ונסיון להזדהות גם או רק עם 'הצדק הפלשתינאי'.
- תחושות קיצוניות בנוגע לעתיד המחייבות פעולות תחופות ונמהרות. כלומר, ויתור מתרפס לדרישות ערבים יוביל בעליל למזרח תיכון חדש, המשך הכיבוש יוביל בהכרח למדינה דו לאומית חד לאומית מוסלמית ערבית פפלשתית.
- תפיסה מצמצמת של המאבק הלאומי הפפלשתי לרצון במדינה עצמאית בשטחים ה'כבושים', העצמת המימד הכלכלי חברתי העוני והאומללות של הפפלשתים ה'מנוצלים על ידי ישראל'. התעלמות מהעובדה ששלטון עצמי דירדר את מצבם, וכי האינטרס הכלכלי שלהם מנוגד לטיורף הלאומני-דתי המנחה אותם.
- שגעון גדלות ואשלית שפע עושר מוסר ונאצלות יהודית המחייבת אותם לותר למי שלא שפר גורלו.
- הקבלה ונסיון פתטי למצוא סימטריה ('להם יש הקיצונים שלהם, ולנו הקיצונים שלנו').
- שכל רופס שנחטף על ידי יועצים ו'מומחים' שבעצמם לוקים בהתאשלמות.
פפלשתית, הרשעות – התאמה כש"י למונח שטבע רחבעם זאבי הי"ד.
שרומן הצבעוני, המכשף הרשע – שמו של ראש ממשלת מדינת ישראל, מוסר שטחים לאויב ומהרס ישוב עברי, לאחר עריקתו לכוחות השחור (כל מי שקרא שרה, יבין).
המשיח – הקוסם הלבן שכולם מחכים לו שיבוא ויושיענו מצרה בב"ע.