תגידי לי את
האם בין כל ענני הסתיו
אפשר למצוא את מה שכבר אבד
תגידי לי את
כשעלה נושר, מה הוא אומר
ומה העץ
מה הוא מרגיש
את יודעת ליאת
כשאווירון ממריא ומתרחק מאיתנו
האם הדרך, האם היא כבר ברורה לו
אז גלי לי, ליאת
כשהשמש זורחת
לאן את בורחת, לאן
וכשהחורף מגיע
למי הוא מודיע, למי
שעוד מעט ירד קצת גשם
עוד קצת
תגידי לי את
איך נראים הדברים מהאופק
כשהם לא ממבטי
תגידי לי את
האם האנשים נראים כמו ילדים פה
והימים מה הם אומרים
את יודעת ליאת
כשאווירון ממריא ומתרחק מאיתנו
האם הדרך, האם היא כבר ברורה לו
אז גלי לי, ליאת
כשהשמש זורחת
לאן את בורחת, לאן
וכשהחורף מגיע
למי הוא מודיע, למי
וכשהערב יורד
והשמש שוקעת
לאן את בורחת, לאן
והחורף מגיע
את מי זה מרגיע את מי
שעוד מעט ירד קצת גשם
עוד קצת
יש אנשים שאסור לשכוח, אנשים שמעוררים בך זכרונות, רגשות ותקוות... כאבים ומחשבות.
זה לכל האנשים שהלכו לי, אלו שהלכו ולא חזרו.
אלו שמתו בדרכים מזעזעות, בדרכים מפתיעות טרם עת.
אלו שהלכו לי למלחמות ומעולם לא חזרו אליי לעוד חיבוק ועוד שיחת עידוד.
אלו שהאמינו בכוח שנתתי להם- ובכל הכוח עם אמונה חזקה וטוהר, הלכו וחרפו נפשם למעני, למען המדינה, למען כולנו.
אלו שלעולם לא אשכח. עם החיוך שלהם אקום כל בוקר, ועם דמעתם אלך לישון בלילות.
אלו שאדמיין כשאלך לבד בגשם, במבט מפוחד.
האהובים, האוהבים, השומרים, השמורים לעד בליבי.
אלו שהיו ואינם. אלו שהיו והינם שזורים בסיפור חיי בכל פרק, כל פסקה ופסוק.
אלו שאנשק בכל בכי.
אלו שאבכה עליהם עד תום חיי.
זה לכם, אני אוהבת ותמיד אוהב...
נשמות שלי, אנרגיות טהורות שאיתי תמיד.
אני שלכם ואתם שלי- לנצח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
