עם הדם נשפכות גם הדמעות. שם בפנים מתחוללת סערה. אף אחד לא רואה אותה. רק אתה מרגיש את זה, כי זה מתחולל בתוכך. שם במקום אחר, אתה יודע שיכול היה להיות טוב. זה לא שרע, זה פשוט המצבי רוח שהורגים אותך. כמו דקירות קטנות שהולכות ומתחזקות. לרגע אתה הבן אדם הכי מאושר בעולם ורגע לאחר מכן אתה אומלל והמרוץ הזה אחרי האושר לא מפסיק לעולם. וגם כשאתה מגיע אליו, הוא נעלם לפני שאתה בכלל מספיק להרגיש בו, כי כל דקה ודקה מרחיקה אותו עוד יותר ליקום שקיים רק בתוך הראש שלך ומורכב מהזכרונות והדמיון שלך.
אתה מסתכל קדימה ואתה לא יודע למה לצפות. אלפי אפשרויות מונחות לפניך, אתה רק צריך לבחור אחת. כשאתה בוחר אחת נפתחות לך בתוכה עוד אלפי אפשרויות. זה לעולם לא נגמר ותמיד אתה צריך לוותר על אלפי דברים אחרים. איך תדע שמה שאתה עושה עכשיו זה באמת הדבר הנכון. הרי אתה כל כך לא בטוח, כל כך מהסס.
כשאתה רואה את החיוך שנפרש על פניך ומרגיש בעוצמתה של הרגשת השחרור שאין כמותה, אז תדע שוואלה כנראה עשית את הדבר הנכון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
