אני נראלי בשלב עכשיו שאני מעכלת את זה
קשה לי להתנהג כאילו הכל בסדר ולהתנהג רגיל
נראלי אני מפתחת סממנים של דיכאון שכל פוסט
שאני מפרסמת אני רק מספרת שרע לי.
לא עד כדי כך רע לי יש דברים טובים אבל הרבה
דברים נראים לי אחרת פתאום. על הרבה ימים אני חושבת
"הלוואי שלא הייתי פה" הימים האלה הם בעיקר כשאני רואה
אותו.... ומצד אחד אני מקבלת תחושה אחת ומצד שני תחושה אחרת
ואני לא מסוגלת לשאול למה ואיך. אני רוצה להגיד לעצמי שאני
קוצה להתעלם אבל אני כאילו אתנהג כמו ילדה וזה לא ככה כי זה לא
נובע מכעס זה נובע מהתסכול הזה שאני נמצאת בו הדיכאון הזה
שנכנסתי אליו ואני לא רוצה להיות לבד.
הלוואי שיהיה יותר טוב :)