מוזר לי. לא מרגיש לי טוב . בכלל. כואב לי הכול ...אני חולה בגללי וגם חולה בגללו..ואולי חולה כי הייתי צריכה את זה ככרטיס חזרה הבייתה מאשר להישאר ולהרוס לכולם עם המצב המוזר הזה שלא נותן לי מנוח...
רק שיחזור כבר. אני מדמיינת את שנינו ....נתכבל ביחד במיטה..צמוד צמוד ככה שאוכל להרגיש את חום גופו ואת הלב שלו דופק במהירות...הוא ילחש לי בשקט בשקט (שאני כמעט ולא שומעת..) כמה הוא אוהב אותי ,כמה שאני יפה הלילה למרות שאני יודעת זה לא נכון..ואז הוא יצמיד את השפתיים שלו לשלי ונתנשק בתשוקה כזאת שיכולה להמיס את הסדינים שעליהם אנחנו שוכבים..
כבר לא יהיה לי קר הלילה ,כבר לא אתגעגע אליו מרחוק ..הוא ישכב לצידי ויחבק אותי חזק כמו שרק הוא יודע...ואני שוב ארגיש בטוחה. אני ארגיש שלו הלילה.
מצחיק...
לא ,זה לא יקרה הלילה .הוא הרי לא כאן והוא לא יבוא. זה רק אני והמחשבות שלי ....לבד.
לא מרגישה בטוחה הלילה.לא מרגישה שלו.לא מרגישה בכלל....
והוא לא ידע.
