לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לזרום עם הרוח.



Avatarכינוי: 

בת: 31

ICQ: 170759333 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2015


"מחובר".

יופי. ועכשיו מה?

כאילו זה עוזר לי. כאילו מנחם.

בפועל, זה כואב הרבה יותר שאתה איפשהו שם בעולם הדיגיטלי הזה ולא כותב לי מילים של חרטה.

אבל יום שלם אני מחכה ומסתכלת אם אתה מחובר או לא. אולי כי זה המקסימום קירבה שתהיה לי אליך עכשיו- נחלוק את עולם הווטצאפ.

 

ברגע השארת את הכל מאחור.

איך יכול להיות?

 

ההודעות האחרונות הן על ילדים וחתונה, על רומנטיקה ואהבה.

הכל בצחוק, הכל הומריסטי וטיפשי,

אבל בנינו (למילה כבר אין משמעות, בעצם..) - שנינו ראינו את החיים ממשיכים ככה. יחד.

 

או שאולי אתה רק דיברת, ואני גם האמנתי ורציתי.

אולי חייתי בסרט, בעולם חד צדדי, בקשר לא הדדי בעליל.

אולי השלת אותי, אולי התעלמתי מרמזים, אולי דמיינתי.

 

עברנו תקופות לא קלות בכלל, בלשון המעטה. והיו תקופות ארוכות בהן לא הייתי בטוחה בקשר.

ודווקא בחודשים האחרונים פיתחתי ביטחון והגעתי למקום בו אני רוצה את זה, תמיד וכל הזמן. בו אני משתוקקת לחיות איתך, להיות איתך, לאהוב אותך ולהיות נאהבת על ידך.

בחודשים האחרונים הפסקתי לראות במשברים נקודות יציאה, רק עוד אתגרים ועוד הזדמנויות לחיזוק הקשר בנינו.

האמנתי בעצמי, פתאום.

ידעתי שאשנה בשבילך הכל. יקח זמן, יהיה קשה, נעבור משברים בדרך - אבל המטרה ברורה ולכן גם הדרך התבהרה לי.

האמנתי שגם אתה אוהב אותי מספיק בשביל המסע הזה.

 

ואז קמת והלכת.

 

מה?

נכתב על ידי , 14/5/2015 20:21  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דניאל ב-17/5/2015 10:17
 





41,589

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLullaby אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lullaby ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)