"האור המהבהב פסק, היות קיומי.. אז השארתי מילים, שידברו במקומי. "

אפילו סלעים נשברים\דליה אביקוביץ'

אפילו סלעים נשברים

ולא מחמת זיקנה

שנים רבות הם שוכבים על גבם בחום ובקור

שנים כה רבות, כמעט נוצר רושם של שלווה,

אין הם זזים ממקומן וכך נסתרים הבקיעים.

מעין גאווה.

שנים רבות עוברות עליהם בציפייה.

מי שעתיד לשבר אותם

עדיין לא בא.

ואז האזוב משגשג, האצות נרגשות והים מגיח וחוזר,

ודומה הם ללא תנוענ.

עד שיבוא כלב ים קטן להתחכך על הסלעים.

יבוא וילך.

פתאום האבן פצועה.

אמרתי לך, כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה

ומה, גם אנשים.

נשברתי. אני כבר לא עומדת בזה..! קשה לי, קשה לי יותר מאי פעם. קורים יותר מדי דברים בזמן האחרון. אני כבר לא עוקבת.