(: smile, no matter what

יום אחד לחוץ ויום אחד רגוע..

יום אחד מהנה ויום אחד מרגיש כמו שבוע..

קשה שלא להתלונן על אותם הימים- על רובם

קשה שלא לבקש לפעמים לא להיות פה- להיות שם.

לנגן, להתאמן, לתכנן, ללמוד...

לחייך עוד ועוד..

להכיר חברים חדשים,

להשקיע בקשרים,

להסתדר עם השולטים,

להתעצבן מהתנהגות של אנשים.

לנסות בכל הכוח להיות השולטת בעצמי,

לקוות שזה בכלל אפשרי..

לפתח מיומנויות,

לפתח ציפיות,

ליהנות מהחוויות,

לבכות..

לאהוב, להידלק,

לרצות לנשק..לחבק..

להיות מוקסמת, מוקסמת כל כך..

לרצות מאוד לא להישכח.

ובסופו של כל יום, לשכב לי במיטה..

להנות מהשקט והשלווה,

ורק לצפות ליום הבא..

נו אני יודעת שאחרי כל כך הרבה זמן היה רצוי שאני אכתוב משהו עמוק אבל הגעתי למסקנה שלכתוב דברים עמוקים גורמים לי להיזכר בדברים שמעיקים עלי יותר מידי ובאמת שטוב לי ככה בלי להתעמק בהם.. וזה סתם קטע שמתאר את התקופה האחרונה. מצטערת על האכזבה.. אז זהו עכשיו ממש ממש מתחילים עם השיגרה.. ואני מאחלת לכולנו שהיא תיהיה שיגרה מלווה בהנאות ובחוויות ונו אתם יודעים, בחיוכים P: