ולאורכו, אינספור דלתות,
ואני שם לבד, קטנה זעירה ואפילו לידית של דלת אחת אני לא מגיעה.
אבל אני כבר יודעת מה מסתתר מאחורי הדלתות, עכשיו רק נשאר לגלות מה בדיוק נמצא מאחורי כל אחת.
אבל זה לא פשוט, האפפשרות הזו לא נמצאת בידי.
אני רוצה לעמוד על הבמה.
לעמוד ולנופף לאולם הריק,
אני רוצה לעמוד שם ולנופף עם חיוך על הפנים,
עם הידיעה שאני מאושרת.
אני רוצה לשכוח לזמן קצר מהבמות היומיות, ולהיות מרכז ההצגה,
אבל ללהיות השחקן הראשי יש חסרונות,
יש בעיות,
דאגות.
אני מבקשת להיות שם, עם כולם, ואני יודעת שזה לא אפשרי.
אני מבקשת להיות שם, בלי דם, ואני יודעת שזה לא הגיוני.
אני מבקשת לפתוח דלת חדשה שתוביל אותי לשם, שתוביל אותי לאושר עצום.
ואני יודעת שיום אחד זה יקרה, אבל קשה לי להאמין שהיום הזה קרב.
אז אני פונה לאחור,
פותחת את הדלת המוכרת ביותר,
זאתי שנמצאתי בה לאורך זמן כה רב
מסתכלת לתוך החדר המוכר, ומחליטה שאי אפשר לחזור אליו,
אני מחליטה שאולי, לפעמים צריך לישון במסדרון,
צריך להיות במקום שבו דלת חדשה תוכל להיפתח
ושאולי אף כמה יפתחו וכך אוכל לבחור לאיזו להיכנס.
אני יודעת שאסור לי לסגת גם אם זה מאוד מפתה,
כל יום אני כנראה אכנס לדלת אחרת, עד שלבסוף, לתקופה מסוימת,
אני אמצא דלת שארצה להישאר בה, אני ארגיש בה שייכת, מאושרת,
ובינתיים, בינתיים אני אמתין בסבלנות, היא תגיע.
וואו לא עידכנתי מלא מלא זמן יחסית..
אז, היתה לי יום הולדת, אכן אני בת 16! קיבלתי תעודת זהות, אני אזרחית של מדינת ישראל P: פסח כבר אוטוטו עובר, היה נחמד ביותר.. והיו מלא מלא מבחנים ברור.. היתה גדנ"ע של מזרחנים היה כל כך כייף.. באמת שזו היתה חוויה מדהימה!
זהו אחרי החופש הזה נכנסים לתקופה ההכי עמוסה, של מתכונות וכו', לא יהיה זמן לחשוב על דברים אחרים, אולי זה דווקא טוב.
כל החום הזה שיש עכשיו, כל האויר היבש, ובעיקר החופש עושה לי חשק כל כך לחופש גדול, לאילת, למנוחה... תגיע מהר!!
היום מסיבת מדצ"ים מענין איך יהיה D:
מאחלת לכולם הצלחה בתקופה הקרבה, ופוקדת עליכם, לחייך תמידתמידתמיד, זה באמת עוזר- האופטימיות, תנסו :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
