יומנו של שליח פיצה

ביום שני, אחרי שנתיים וחצי של קרטוע על גבי חמישים סמ"ק מודל 95 שעוד מעט מתפרק, עם פטרייה שגודלת בתוך הספוג הצהוב שממלא את הכסא הקרוע, שצריך לשים שלט על הגב "אני בפול גז, באמת" כשעולים איתו  בחזרה מהים ב20 קמ"ש, שהאיתותים מאחורה לא עובדים ושכדי להניע אותו צריך להתחשב במזג האויר בחוץ ובמצב רוח של הרגלית להנעת חרום - סוף סוף קניתי קטנוע חדש.

למעשה הוא לא ממש חדש מהניילונים אלא יד שניה מודל 2003, והיום בדרך לאוניברסיטה עפה לו הרגלית ופגעה בפגוש של המכונית שהיתה מאחורי, והוא גם נכבה באמצע והעלה קצת עשן (מחר הוא נכנס למוסך שוב, יש עליו אחריות ל3000 ק"מ למרבה המזל) - אבל עדיין, לפחות עליתי היום לאוניברסיטה ב85 קמ"ש, על קטנוע אדום ומבריק, מבסוט מהחיים.

הקטנוע הקודם נפטר רשמית ביום ראשון בדרך לעבודה, משאיר אותי ללכת את חצי הדרך שנשארה ברגל עם הקסדה ביד, בגשם, רוטן על זה שלא משקיעים מספיק במדרכות באזור העיר התחתית.