אוקע..שנתיים ומשו עברו מאז הפוסט האחרון שלי..לא השתנה הרבה...או שהשתנה המון פשוט אני לא שמתי לב

נתחיל מהדברים החדשים/דברים שהשתנו

*הדבר הטרי ביותר זה שיש לי רישיון על אופנוע ואני עובד כרגע בפיצה דומינו בגן יבנה פיצה טעימה משו לפנים...

הטל' זה 088574882

מחירים נוחים שליחים פצצתיים

*רישיון לאוטו שכ"כ הרבה זמן רציתי אותו הגיע וגם ניגמר המלווה..אבל אמא עשתה תאונה קלה והלך האוטו אז כרגע אין אוטו

אבל לא נורא הכל לטובה...תאמינו לי

*שיער-ירדתי מהקטע של שיער ארוך..כרגע אני דיי מגולח משום שיום אחד פשוט החלטתי להוריד את השיער שגם לא היה כ"כ ארוך...היה קוצני.

*סגנון מוזיקה-ירדתי מהקטע של סיסטם/אביב גפן וכל זה...למעשה אני מתחיל לא כ"כ לחבב את אביב השמאלני...הדעות שלו לא לטעמי...אבל זכותו..(שימות).

כרגע אני שומע יותר את הלהקות היותר איכותיות...כאלה שאתה שומע ואתה אומר וואו....אתה מרגיש כאילו לקחתה איזה סם הזיה ואתה פשוט נהנה לישמוע אותם...להקות עם שירים של 10 דק' בממוצע...10 דק' של חוסר ודאות...הנאה..הקשבה...ריכוז..הלהקה העיקרית שאני מדבר עליה היא דרים ת'יאטר..המלצה שלי...שמעו אותה...

*חברים וחברות-

מאיה-אותה האחת מניו יורק שתמיד הייתי מדבר עליה וחופר עליה..אוליי לא רואים את זה בבלוג אבל כעע שנתיים אני חופר מאיה מאיה מאיה....אז ככה...בחופש האחרון...היא הייתה פה בארץ...וכמובן שציפיתי להמון ואוליי אפילו יותר מידי....הציפיה הייתה גבוהה מאוד...אוליי אפילו גובהה מידיי....אבל אתם יודעים מה...החודשיים עם מאיה היו מעבר למצופה...

החודשיים האלה הם חודשיים שחיכיתי להם דיי הרבה זמן...כע..שנתיים...בכל מיקרה היא חזרה שוב לניו יורק...ונישאלת השאלה האם זה שווה את זה?....והאם כדאי לוותר?...אז א.כעע ועוד איך וב.בחיים לא...שנתיים עברנו ולא וויתרנו

אז מזה עוד 9 חודשים.

אז אורון כבר ילד גדול...הוא התגייס והוא בצבא ותוכנים לו את התחת...הבן אדם הזה לפניי שנתיים בליתי איתו 24/7 כמו דאודוראנט...עכשיו אני רואה אותו איזה פעם בשבועיים וגם לא להרבה זמן...

אקנין ידידת הנפש את כל השנתיים האלה העברנו גם ביחד...עשינוו הכללל ביחד...חוץ מכמובן דברים שצריכים לעשות לבד...אבל לאחרונה משו לא כ"כ אממ כמו שצריך..זה מרגיש כאילו עשיתי לה משו..הכזבתי אותה...או לא יודע מה...ולפעמים דווקא זה מרגיש ממש סבבה איתה...בכל מיקרה אני מקווה שהכל יסתדר ויהיה טוב

יובל-פורים שנה שעברה דיברנו על להקים להקה וזה..הקמנו...התפרקנו...הייתה הופעה היה נחמדדד מאוד...התחברנו לנו לאט לאט...אפילו נסענו לאילת ביחד אני והוא לבד בשביל לבקר מישהי מאוד מיוחדת...היא באה מניו יורק היישר לארץ...קוראים לה מאיה..בכל מיקרה..

התאריך היה המשו למשו...או בקיצור יום לפניי יום האהבה...אני ויובל יושבים לנו בגינה כל שהי מתחילים לפטפט לנו בשקט ובשלווה...ואז יצא ממני מישפט כ"כ חכם..."איזה זין זה מחר יום האהבה ואני פה ומאיה באילת..וזאת ההזדמנות היחידה שלנו להיות ביחד ביום האבה"....ואז יובל אמר מישפט עוד יותר חכם...ששבר את גב הגמל.."עמית אתה בא לאילת?"...וככה יצאנו לנו לאילת בלי כלום אבל זאת חוויה שלא תישכח...

הרגלים-עד לפניי שנתיים הייתם שואלים אותי על עישון הייתי אומר שזה גועל נפש...היום אני כבר כימעט שנה מעשן...והיום בדיוק היום אמא שלי גילתה שאני מעשן...אמא לא כעסה כ"כ היא רק רצתה לעזור...בקיצור עכשיו שאמא יודעת יש סוג של הקלה כזאת...אפשר לנשום...אני לא מסתיר ממנה משו

הרגליי שינה-אני בקושי יושן לא בגלל שאני לא יכול...בגלל שאני לא רוצה...אני מרגיש שזה דיי מיותר לישון...גם בכל מיקרה השעות היחידות שאני יכול לדבר איתה זה שע' דיי מאוחרות אז עם כבר אז כבר

דברים ישנים/דברים שלא השתנו

*אני אותו ילד שרוט...קצת יותר בוגר...עדיין הלימודים הם לא בראש סדר העדיפויות שלי

*האישה שאני אוהב...היא אותה אחת

אז כניראה שלמרות הכל בשנתיים בני אדם משתנים המון

אני פשוט מנסה לחשוב מה נישאר מלפניי שנתיים ולא הולך

אפילו סוג תחתונים השתנו לי בשנתיים..

ואני בטוח שיש עוד המון שינויים...פשוט פאקינג שנתיים לך תיזכור..