נכון. נעלמנו שתינו להמון זמן.
בטח כבר איבדנו את מרבית קוראינו.
לא נורא. עשינו קצת לביתנו וגם קצת למען הכלל - במקומות אחרים, כמו "עבודה שחורה" ו"שקוף", למשל.
גם הפעם זה לא יהיה ארוך, אלא רק הפניה לטור, של תני גולדשטיין בווינט.
גולדשטיין כותב על מכת הפיטורים ההמוניים הסוחפת את המשק עכשיו ומונה, לצד הסיבות המובנות מאליהן לפיטורים, גם כמה סיבות פחות ברורות ופחות לגיטימיות, שמעמידות את הלגיטימיות של המהלכים האלה מצד חברות גדולות וקטנות, בסימן שאלה לא קטן.
גולדשטיין גורס כי יש חברות המנצלות את ה"טרנד" הנוכחי לצורך פיטורים לא "לגיטימיים" ושואלת שאלות קשות:
"...האם כל החברות שפיטרו ביטלו למנהלים את כל הבונוסים והתנאים הנלווים? האם באף חברה לא הופעלה "דלת מסתובבת" ולא גוייסו עובדים חדשים, זולים יותר, במקום המפוטרים? האם לא היו מקרים שבהם האווירה נוצלה לחיסול חשבונות, או לחיזוק האגו והתדמית של מנהלים חסרי ביטחון?..."
לדבריו - התשובה אינה בהכרח שלילית.
עוד כותב גולדשטיין, כי גם לתקשורת יש יד בהעצמת תחושת המשבר והנעת הטרנד הנוכחי של פיטורים המוניים בכך שהיא עושה כותרות גם מפיטורים קטנים ומקומיים, מתחרה על זכות הבלעדיות בכל ידיעה כזאת ונמנעת מלהציג את הפן האנושי הקשה של מהלכים כאלה.
בקיצור - שווה קריאה, שווה תשומת לב ושווה הפצה המונית, בעיקר אל אלה מחבריכם הממוקמים מאחורי שולחנות מערכות החדשות השונות או במשרדי ההנהלה של חברות שונות.