הנהלת רשת בתי הקולנוע החליטה להוריד פרסומת של ארגון "בצלם" בעקבות תלונות הקהל. בארגון טוענים: "זה חוקי, אבל מסריח כמו צנזורה". ההנהלה מסבירה: "קולנוע הוא מקום שאליו אנשים באים כדי ליהנות" .

זהו המשנה של הידיעה בנושא, ב-Ynet. לכתבה מצורף גם קישור אל הסרטון שנפסל. פתחתי, צפיתי ולא מצאתי שם שומדבר שיצדיק פסילה של פרסומת, עבורה שילם המפרסם במיטב כספו.

לעניות דעתי, צריכים היו בעלי ה"לב", לצפות בפרסומת מראש ולהחליט, במודע, אם הם מוכנים להקרינה בבית הקולנוע שלהם ואם לאו.

אני מאמינה בזכותו של בעל עסק - לקבוע כי תכנים מסויימים הם מחוץ לתחום מבחינתו ולסרב להציגם, אבל אני מאמינה גם במחוייבות חוזית, ומרגע ששולם הכסף ונחתם החוזה, חייב בעל עסק לעמוד במילתו ובהתחייבותו ולספק את הסחורה שעבורה גבה תשלום, גם אם גבה רק שקל אחד וגם אם לא גבה דבר. התחייבות היא התחייבות והתחייבות עסקית, על אחת כמה וכמה.

מוזר בעיני שלא הופעל פה שיקול דעת מראש ולא נצפתה תגובת הקהל, אפילו בחלקה.

ולגבי הנושא עצמו... ובכן.... הנה עוד פינה שבה (תמיר) חובה עלינו לשמור צלם אנוש, ולא בשבילם אלא בשבילנו. כי אם נאבד צלם, מה נעשה בניצחון כשיבוא? נקים עוד סדום אחת ונחפש לנו סדאם לשימו עלינו למלך??....